מכתב מחלפון בן נתנאל הלוי, באלכסנדריה, אל יצחק אבן עזרא בספרד

תיאור

מכתב מחלפון בן נתנאל הלוי, באלכסנדריה, אל יצחק אבן עזרא בספרד. ביהודית־ערבית. המכתב עוסק בפטירת אחיו של חלפון ושל נכבדים נוספים, ובשרשרת האסונות שפקדו את חלפון ואת הקהילה. תיארוך: ככל הנראה ינואר 1140, אף שגויטיין סבר תחילה כי המכתב נכתב בשנת 1129, שכן הוא שינה בעקבות הבדיקות את התיארוך, ופרידמן מסכים עמו. גויטיין מסכם את המכתב כך: תמונה מושלמת של השפעת הרגשות על בריאות הגוף והנפש מצויה במכתב הארוך שכתב סוחר הודו האציל חלפון בן נתנאל, תשעה חודשים לאחר שובו למצרים משהות ארוכה בספרד. כמצופה מאיש כמותו, הוא מקדיש את עשרים השורות הראשונות לשבחיהם של מארחיו האדיבים והמלומדים, שכה חסרו לו. לאחר מכן הוא פונה לקונן, אחד אחר אחד, על האסונות שהטרידו את מנוחתו: מלחמת אזרחים, אנרכיה, יוקר המחיה במצרים, פטירת ראש ישיבת ירושלים (שישבה אז בקהיר) ופטירת כמה מגדולי הרוח והחברה של הצמרת היהודית; בקושי חלפו חודשי האבל על אלה, וצרתו של חלפון הגיעה לשיאה בפטירת אחיו הבכור, שכיהן כאב בית הדין הגבוה של היהודים. חלפון מצא עצמו חסר יכולת לפעול, ואף לא לפקח על פריקת סחורותיו, והניח למוצרים המתכלים שברשותו להירקב. במשך שהותו הארוכה באלכסנדריה לא זכה גופו ונפשו לבריאות שלמה, אך גם לא היה מסוגל להביא את עצמו לעלות לקהיר: כיצד יבקר במקום שהתרוקן מאחיו? בני משפחה וידידים ירדו לאלכסנדריה כדי לשכנעו לשוב הביתה, אך לא מצא בנפשו נהצ׳ה, כלומר מרץ, לעשות זאת. מאותה סיבה גם לא היה בידו לשלוח לידידיו בספרד (רובם רופאים) את צמחי המרפא שהבטיח, שכן אלה נמצאו רק בבירה (התחנה הסופית של סחר הודו) ולא בנמל הים־תיכוני. לעת עתה גם לא היה במצב רוח להמשיך בכתיבת הדיונים הלמדניים שהחלו בעת שהותו בספרד. הוא חותם בסיבוב מעודן: באמת לא רצה לשלוח את המכתב הזה, אך התגברה עליו הכמיהה לידידיו הספרדים, והוא מבקש מהם, לנוכח מצב רוחו, להעלים עין מפגמי הסגנון והכתב (בסדר זה).