ביפוליום המתיימר להכיל העתקים של מסמכים משנת 5 להג'רה (ככל הנראה טעות של המעתיק במקום 9 להג'רה, ומכאן מיום שישי, 3 ברמדאן 9 להג'רה = 14 בדצמבר 630 לספירה). ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. הטקסט מכיל שלושה חלקי משנה: (1) נאום מפי בנו של חֻנַיּי בן אח'טב בן חנינא, יהודי מח'יבר. (2) איגרת ממחמד לחנינא וליהודי ח'יבר ומקנא. (3) שושלת יוחסין של מחמד, המסתיימת ב"בן אדם, בן האדמה". הערה: קטע זה היה ידוע בעבר בסימון אחר, וקיימת גרסה נוספת של אותו טקסט שהתגלתה לאחרונה (נכון ל-2023). תרגומו של הירשפלד (עם שינויים בתעתיקים): בשם הרחמן והרחום. הוי קהל המוסלמים, והמהגרים, והאנצאר. הוי אנשי הנביא (עליו השלום), הוי נושאי הקוראן, הוי אנשי הנביא (עליו השלום), הצמים בחודש רמדאן, אני איש אשר ניתק את עצמו מבני חֻנַיּי בן אח'טב בן חנינא מח'יבר, אשר באנו וגברנו עליהם, [שאליהם] רגלנו יצאה למלחמה, ו[אשר] סוסינו נשאו הלאה. הפקרנו את עצמנו ואת מזוננו במשך ששת ימי השבוע הבהיר. אז יצאה אלינו אמנו, היא אמו של אלחֻנַיּי בן אח'טב, ואמרה: "בא השבת ובאה עת התפילה". השבנו לה: "אין לנו לא שבת, לא חג, לא מנוחה ולא שינה, עד שנביא האל (יתפלל האל בעדו ויברכהו) יגשים את אשר האל הופיע לו". נביא האל (וכו') קיבל זאת, ולא הוטלה עלינו שבתנו. הוא נשא לאישה את צַפִיָּה, בת דודנו, והעניק לה את חירותה ואת מוהרה. וכתב לנו ברית ואמנה... עלי בן אבו טאלב (וכו'), שיוציא את המכתב, ינשקהו, יעבירהו על פניו, ויקראהו [כלהלן]: בשם הרחמן והרחום. זהו מכתב ממחמד, שליח האל, אל חנינא ואנשי ח'יבר ומקנא וזרעם כל עוד השמים ממעל לארץ, שלום. אני משבח לפניכם את האל, אשר מלבדו אין אלוה כי אם הוא. עתה [אני אומר כי] הוא גילה לי שאתם עומדים לשוב אל עריכם ואל תושבי מקום מושבכם. שובו בשלום, בחסות האל וחסות שליחו. לכם הבטחת האל והבטחת שליחו בנוגע לגופכם, לאמונתכם ולרכושכם, לעבדיכם ולכל אשר ברשותכם. לא תוטרדו בעניין מס אדמה, ולא תיגזז ציצית שערכם. שום צבא לא ידרוך על אדמתכם, ולא תגויסו [לשירות צבאי], ולא יוטלו עליכם מעשרות, וכן לא תיפגעו בשום דרך. איש לא יטביע את חותמו עליכם, לא תיאסרו מללבוש בגדים משוסעים או צבעוניים, ולא מלרכוב על סוסים, ולא מלשאת כל סוג של נשק. אם יתקוף אתכם אדם, הילחמו בו, ואם ייהרג במלחמה נגדכם, לא יוצא אחד מכם להורג בעטיו, ואף לא ישולם כופר עבורו. אם אחד מכם יהרוג מוסלמי בכוונה, ינהגו בו על פי הדין המוסלמי. לא יובאו נגדכם אישומים משפילים, ולא תהיו כשאר משלמי הג'זיה [שאינם מוסלמים]. אם תבקשו סיוע, יינתן לכם, ואם תרצו עזרה תקבלוה. לא תיענשו על [בגדי] לבן, צהוב או חום, ולא על שריון קשקשים, ולא... אף שרוך נעליים משלכם לא ייחתך. לא תימנעו מכניסה למסגדים, ולא ייבצר מכם למשול במוסלמים. לא יהיה לכם שליט זולת מתוככם, או ממשפחת שליח האל. יפנו מקום ללוויותיכם, למעט אם הן פולשות למקום מקודש (מסגד). תזכו לכבוד בשל מעמדכם הרם ומעמדה של צַפִיָּה, בת דודכם. חובה על בני בית שליח האל ועל המוסלמים לשמור על כבודכם, ולא לגעת בכם (?). אם אחד מכם יצא לדרך, יהיה בחסות האל ושליחו. "אין כפייה בענייני דת". אם אחד מכם יילך בעקבות דת שליח האל ומצוותו, יקבל רבע ממה שציווה שליח האל לתת לבני ביתו, שיינתן כאשר יקבלו הקוריישים את חלקם, דהיינו חמישים דינרים. זו מתנה ממני אליכם. משפחת בית שליח האל וכן המוסלמים מצווים לקיים את כל האמור באיגרת זו. כל המיטיב עם חנינא ואנשי ח'יבר ומקנא, ייטב לו; אך המרע להם, יורע לו. כל הקורא איגרתי זו, או שהיא מוקראת לו, וישנה או ימיר דבר ממה שכתוב בה, תבוא עליו קללת האל וקללת המקללים... וכל המין האנושי. הוא מחוץ לחסותי ולהמלצתי ביום תחיית המתים, ואני אויבו. ומי שהוא אויבי הוא אויב האל, ומי שהוא אויב האל הולך לגיהינום... ורע המושב שם. עד הוא האל, אשר אין כמוהו אלוה, ודי באל כעד, ומלאכיו..., ואותם מוסלמים הנוכחים. עלי, בנו של אבו טאלב, כתב זאת בכתב ידו, בעוד שליח האל מכתיב לו אות באות, יום שישי, ה-3 ברמדאן, בשנת חמש להג'רה. עדים: [עמ]אר בן יאסר; סלמאן הפרסי, ידיד שליח האל; אבו ד'ר אלגפארי.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.