מסמך משפטי. הסכם נישואין בכתב ידו של יוסף בן משה, בנו ועוזרו של הדיין המחוזי

תיאור

מסמך משפטי. הסכם נישואין בכתב ידו של יוסף בן משה, בנו ועוזרו של הדיין המחוזי. ההסכם הוא תַּוְקִים ("הערכה") של הנדוניה עבור הכלה, סת אלסֻעַדַא ("גבירת המאושרות"). החתן אישר את הערכת התַּוְקִים של הנדוניה ונטל על עצמו את האחריות לשמירת הפריטים. ברשימת הפריטים מופיעים שנים־עשר פריטי תכשיטים מזהב ומכסף, שלושים וארבעה פרטי לבוש, ארבעה כלי מצעים, ושלושה־עשר כלי נחושת וחפצי בית אחרים, ובסך הכל 145 דינרים. בצדו השני של המסמך שתי הצהרות: האחת מפי אבי הכלה, המצהיר שהנדוניה ניתנה לכלה כרכושה הבלעדי ובלתי הפיך, והשנייה מפי החתן, המצהיר כי יהיה אחראי לטיפול בפריטים כ"צאן ברזל" שלו — כלומר משהו שיהיה עליו להשיב במלואו במקרה של גירושין. הדיין העדיף לקבל הצהרה מפורשת על תוכן המסמך בערבית פשוטה, כדי להבטיח שכולם יבינו ויסכימו לתנאים. זאת משום שכתובת הרבנות הרשמית, שאף בה יופיעו אותם פרטים, תיכתב בארמית קבועה ופורמלית. עניין זה יאושרר בהמשך במסמך נוסף המפרט את קבלת ההערכה על ידי החתן. (המידע לפי כרטיסיית גויטיין ו-Mediterranean Society)