מסמך משפטי העוסק בהלוואה שהעניק אבו נצר אלעזר בן כרמי אבן שביב לאבו מנצור אלעזר אבן זבקלה

תיאור

מסמך משפטי העוסק בהלוואה שהעניק אבו נצר אלעזר בן כרמי אבן שביב לאבו מנצור אלעזר אבן זבקלה. מתוארך לחודש תמוז של שנת 1543 למניין השטרות, היא שנת 1232 לסה"נ. מדובר באותו עניין הנידון גם במסמך נוסף שצורף אליו. גויטיין תיאר תחילה את הלווה כפקיד ציבור, ואת מטרת ההלוואה כמיועדת לכיסוי הוצאות ציבוריות, ובכללן מכס על ייבוא הדסים לפוסטאט. בהמשך תיקן את עצמו וכתב: "62 הפלוס הכאמליים היו דרהמים ולא מטבעות נחושת, והם נחשבו כשווה ערך ל-9 דרהמים נאצריים בתוספת מכס ששולם לאלמכאסין מצר, פקידי המכס של פוסטאט. (קראתי בטעות במקום מכסין — מרסין, ובהתאם תרגמתי 'הדסים'!). אם כן, 62 פלוס כאמליים אינם מקבילים בדיוק ל-9 דרהמים נאצריים, אלא לסכום מעט גבוה יותר. דמי המכס שולמו עבור... אנבאק חשישה. האם עלינו להניח שבימים ההם לא רק העלים והגבעולים של הקנבוס שימשו כסם, אלא גם פירות הגרגרים שלו?" (המידע לקוח מכרטיסיות גויטיין, מ"חברה ים-תיכונית" כרך א' עמ' 385, וממאמר התיקון שלו משנת 1969 בנושא יחסי החליפין בין זהב לכסף בתקופה הפאטמית והאיובית). החיבור בין הקטעים נעשה על ידי אלן אלבאום.