מסמך משפטי. פרוטוקול דיון בבית דין. יעקב בן יוסף טוען כי דאוד וצדקה, בניו של צמח בן דאוד אלרקי, מנעו ממנו את חלקו ברווחים משותפות בחנות. שני האחים היו מעורבים גם בסחר למרחקים מטעם השותפות. יעקב עצמו, ככל הנראה, תרם את מלוא הון השותפות שהסתכם בארבעת אלפים דינרים, וזה הניב עבורו תשלום חד־פעמי של עשרה דינרים ודינר אחד בכל שבוע — מחציתו ליעקב ומחציתו לאחים. נוסף על כך יעקב קיבל 30 דינרים בכל חודש לכיסוי חוב שרבץ על החנות. לאחר חודש של עבודה משותפת מביא יעקב עדים המאשרים ומאמתים תיאור מפורט של חלוקת האחריות בין השותפים (כנראה היה ביניהם קודם לכן הסכם בעל־פה מפורט אך בלתי־פורמלי). המסמך מאמת את עדות דאוד וצדקה שרווחיהם היו מועטים. שלא כמו במסמכים דומים רבים, האחים נדרשים להישבע גם באשר לתוצאות סחרם למרחקים. עדותם אינה שוללת את האפשרות שיעקב ימשיך בהליכים משפטיים נגד האחים, אלא רק מאשרת שהרווחים המדווחים מייצגים את מלוא רווחי השותפות. זהותו ותפקידו של "בשר" הנזכר בשורה 24 אינם ברורים; ייתכן שמדובר באחד מן העדים, מבשר בן פהיד.
תרגום לעברית
צד א
בש[מך] רח[מן].
העידו העדים ששמותיהם נקובים במחצ'ר (מסמך העדות) הזה, כי הם מכירים
את יעקוב בן יוסף ואת דאוד וצדקה בני צמח בן דאוד אלרקי באישיותם ו..
ובשמותיהם ובייחוסם. יעקוב בן יוסף הביאם ביום שני, בשמונה
של חודש רמצ'אן, שירשמו ויעידו על כל מה שיתנהל בינו ובין דאוד וצדקה
אלה, שני האחים בני צמח, בנוגע לשותפות (שִׁרְכָּה) שהייתה ביניהם, שכן פרץ סכסוך ביניהם.
וכאשר הופיעו שני האחים דאוד וצדקה בנוכחות העדים, פתח יעקוב
זה בן יוסף ואמר להם: דעו שלא קראתי לכם היום אל אלה לשם משפט,
אלא קראתי לכם לשם עדות. העידו על כל מה שיתנהל בינינו מדברים ו-
הודאות, ורשמו זאת עלינו, מהדברים שאנו נענים ורוצים בכך,
כפי שאמר יעקוב תחילה לשני האחים האלה, דאוד וצדקה: משביע אני
אתכם באלוהים יתעלה ובתורתו ובכלל ישראל, על כל
מה שאשאל אתכם עליו, שתאמרו נכוחה את שיודע האל יתעלה, בלא זיוף ולא
הסתרה ולא פחד ולא משוא פנים, שכן הדבר לא יועיל לכם אצלי, כי איני נעדר
ממשפטכם אחרי היום. אז חזרה עליהם השבועה, ואחר כך ... ואחר כך שב
והשיבו שני האחים יחד ואמרו: כן, קיבלנו עלינו את השבועה, ואנו
לא נאמר אלא את הצדק והאמת שיודע האל יתעלה בזאת. אז אמר: האם לא
לפני החזרתכם את התשלום ששילמתי לסוחרים, שמצאתי אצלכם, הייתי מודאג לגביכם? אמרו:
כן. אז אמר להם: האם היה לכם רווח, ידידי, שאני זכאי לו,
כגמול לי? אמרו: לא, לא היה לנו בכגון זה דבר, ידידי. ואכן הייתי מודאג
עלינו. אז פנה אל צדקה, האח הצעיר, ואמר לו: האם לפני
הגעת אחיך, כשהגעת מן הדרך והצגת את טענתך, לקחתי
ממך משהו, או דרשתי ממך משהו, או אפילו הבטחה, ידידי? אמר צדקה: לא. אז העיד את האל
על עצמו על כל שהזכיר. אז אמר לבשר: כאשר הגעת, התנהל ביני ובינך
משהו ממה שהזכרנו? השיב ואמר: האל העד עליי כי לא שמעתי ממך יום
מימיי, לא לפני ולא אחרי, דבר מן העניין הזה. //ואמר: לא.// אז אמר לשני האחים יחד: האם לא
אתם ... לי ... [בעת] סחורתי שהייתי עסוק בה, כדי לאכול מן
.. שלה, מכירה סופית בסך הכל בלא השלמה, והוצאתי את הקרן על עצמי ב-
.... שכן לא ... לי ההליכה ב... ... על יציאה מכל עיסוק, ולקחתי על עצמי
וכך את עסקכם, ואני [לא] החזרתי לעצמי דבר מן הסחורה. אמרו: כן, מודים
לך בכל מה שהזכרת. אז אמר להם: האם לא כשפתחתי לכם את החנות בעין
האל יתעלה, אמרתי לכם: לא נותר לכם צורך אצלי, בקשוני לפרנסתי, ועם זאת
לא אכניס עליכם במעמדי, אלא בכל מה שתצטרכו מסיוע אסייע לכם. ואמרתם:
אין לנו יכולת פירעון, ולא יושלם לנו דבר אלא בישיבתך עמנו. ואתם הפצרתם בי
עד שנעניתי לכם וישבתי עמכם, על מנת שאהיו שותפים לי, המחצית ממנו לי. [ופ]יקנו האל [לכמ]א
המחצית. אחר כך אמר להם: הלא לאחר שעברה תקופה של חודש ראיתי שמצבכם טוב, ולא
הייתי מרוצה. כינסתי עליכם קבוצה של זקנים וכתבנו בינינו מואצפה (חוזה מפורט) והעדנו
בה על כל התנאים שהיו במואצפה, ובאותו לילה ביטלתם זאת באמירתך —
אתה, יא צדקה, שאם אינך רוצה בתבואה ובמפתחות, הנה אני עובד בצרה ובמגפה
על עצמי, ואף שרציתי שיהיו בידך המפתחות והתבואה. והשניים אמרו: כן. אחר כך אמר להם:
במה שעסקתי במהלך כל התקופה הזאת מקנייה ומכירה — האם נכנס לידי במאזניים
גדולים או קטנים, או האם קיבלתי מכם תשלום שלא היה שקול, או משלוח תבואה לצראף שלי, או גם
[...] או שקרתה טעות בינינו ובין הצראף שלי ובין הסוכן והשליח בתשלום או בחלק ממנו?
והשניים אמרו: לא. אחר כך אמר: במה שקנינו ומכרנו מן היום הראשון — האם מכרנו דבר
בהפסד? אמר: לא, אלא ברווח. אחר כך אמר להם: האם לקחתי אני מרווח החנות דבר
חוץ מעשרה דינ' והמוסכם שבמואצפה, שהוא דינר, ולקחו אותו בכל
יום שישי וחילקנו אותו — המחצית לי והמחצית לכם — במשך 15 חודשים? ואמר: לא, אלא: ועליך
מכל רווח החנות, חוץ ממה שהזכרתי, שהוא עשרה דינ' והחצי, כל
יום שישי. אחר כך אמר להם: אמרו לי, חנות שהוצאתי בה במה ששוויו ארבעת אלפים דינ',
איך לא יימצא בה רווח שווה לסכום זה? אני רוצה את יתרת הרווח, ומה
שהגיע לי מכם מן המעאמלה (עסקת השותפות) המכוערת הזאת. השניים ענו ואמרו: יא מעשר
הזקנים, חנות שיוצאים ממנה שלושים דינ' כל חודש עבור החובות שעלינו — יתבע ממנה רווח
יותר מזה, בהיותו יעקב הזה? ואמר לעדים הנוכחים: שמרו לי עליהם את
העדות הזאת עם כל הודאותיו ב//מה// ששאלתי אותם והודו לי בו לפניכם, ושמרו לנו
את העדות. וכאשר ביקש מאיתנו את העדות, העדנו ונתנו לו כראיה תקפה מהיום ואילך.
י ו ר ף לי
מבשר בר פהיד נ״ע מצליח בר זכריה נ״נ
פ ד י ע ד
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Phillip Ackerman-Lieberman, "A Partnership Culture: Jewish Economic and Social Life Seen Through the Legal Documents of the Cairo Geniza" (PhD diss., Princeton University, 2007)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.