T-S NS 324.132

תיאור

עמודים (א)–(ג): רשימת חלוקה של בגדים (אלכסוה). מתוארך לטבת אלף תפ"ח לשטרות, חודש שתחילתו ב-5 בדצמבר 1176. הספרה הלפני-אחרונה בתאריך אינה נראית במלואה, אך קריאתה ודאית בזכות שמות רבים המשותפים לרשימות מקבילות מן השנים 1181–1184. הרשימה כוללת חלוקה של כ-110 פריטי לבוש (40 מֻקַדַּר, 49 רגילים ו-15 ג'וּכַ'אנִיַּאת קטנות, והשאר אינו קריא) לפקידי הקהילה ו/או בני ביתם ולנזקקים. בראש הרשימה מופיעים לפחות חמישה חזנים ושלושה שומרים. שמש אחד של דַמּוּה רשום בתחילת הרשימה (עמוד א, שורה 5), ושמש נוסף בסופה (עמוד ג, שורה 6). כמעט כל הגברים מקבלים מֻקַדַּר, וכל הנשים – למעט אחת (עמוד ב, שורה 2) – מקבלות ג'וּכַ'אנִיַּה. גברים שקיבלו מֻקַדַּר: עמוד א, שורה 8 (כתוב מעל לשורה), עמוד ב, שורות 1, 6, 18. בני בית אחד מקבלים לעיתים בגדים שונים: סַאלִם הסבל מקבל ג'וּכַ'אנִיַּה (עמוד א, שורה 8) ואשתו ג'וּכַ'אנִיַּה (עמוד א, שורה 13); אַבּוּ אלמַגְ'ד מוכר החלב מקבל מֻקַדַּר (עמוד א, שורה 16), ובנו ג'וּכַ'אנִיַּה קטנה (עמוד ג, שורה 3); מַחְפוּט' השמש ובנו – כל אחד מֻקַדַּר. עם זאת, מקרים כאלה נדירים בהרבה מן המצופה. המסקנה העולה ממסמך זה וממסמכים דומים היא שבדרך כלל רק אדם אחד מכל בית אב קיבל פריט לבוש חדש בכל חלוקה. עמוד (ד): "דרהמים שהוצאו". לאחר הפריט הראשון – "הדיינים" – נותר רווח ריק. בהמשך מופיע אלנַגִ'יב (הפרנס) ולידו המספר 20, ובשורה 12 – אַבּוּ עַלִי הפרנס, עם 12. שאר ההקצאות: 6 אנשים מקבלים 3 דרהמים; 4 מקבלים 4 דרהמים; 7 מקבלים 5 דרהמים (ובהם "אלמנת האיש מצור; זרה"); 2 מקבלים 6 דרהמים; 2 מקבלים 8 דרהמים (ובהם "אלמנת האיש מחיפה"). כפי שעולה מרשימות אחרות, הכסף ניתן כפיצוי חלקי על בגדים. כך ששני חלקי כתב היד מהווים למעשה רישום אחד. בין מקבלי החלוקה גם שפחה אחת ושלוש נשים שהיו שפחות משוחררות (לפי כרטיסיית גויטיין).

Princeton Geniza Project description: Pages (a) through (c): Distribution list for clothing (al-kiswa). Dated: Ṭevet 1488 Seleucid, which began on 5 December 1176 CE. The last but one numeral of the date is not fully visible, but its reading is ascertained by the many names in common with the lists A 25–36 (1181–84 CE). Distribution of about 110 pieces of clothing (40 muqaddar, 49 ordinary, and 15 small jūkhāniyyas, the rest illegible) to community officials and/or their dependents and to needy persons. At the head of the list at least five cantors and three shomers. One beadle of Dammūh is listed at the beginning of the list (p a, l. 5), another at the end (c, l. 6). Almost all the males receive a muqaddar, all but one of the females (p. b, l. 2) a jūkhāniyya. Males receiving a muqaddar: p. a, l. 8 (written above the line), p. b, ll. 1, 6, 18. Various members of the same household each get a piece of clothing: Sālim, the porter, a jūkhāniyya (p. a, l. 8) his wife, a jūkhāniyya (p. a, l.13); Abū l-Majd, the milkman, a muqaddar (p. a, l. 16), his son, a small jūkhāniyya (p. c, l. 3); Maḥfūẓ, the beadle and his son, each a muqaddar. Still, such occurrences are far rarer than one would expect. The conclusion to be derived from this and related documents: normally, only one member of a household received a new piece of cloth at each distribution. Page (d): "Dirhems expended." After the first item, "the judges," is left a blank space. Al-Najīb (the parnas) follows with the number 20 after it and l. 12, Abū ʿAlī the parnas, with 12. The remainder: 6 receive 3 dirhems; 4 receive 4 dirhems; 7 receive 5 dirhems (including "the widow of the man from Tyre; a foreigner"); 2 receive 6 dirhems; 2 receive 8 dirhems (including "the widow of the man from Haifa"). As other lists show, the cash was given as a partial compensation for clothing. Thus the two parts of the manuscript actually form one record. (Information from Goitein, Med Soc II, Appendix B, #71 (p.459).) The recipients also include one female slave and three women who are freed slaves (per Goitein's index card). Hand of Yosef b. Shemuʾel b. Saʿadya.