שטר מכר מקורי מתוארך לדצמבר 481 לפי ספירת המוסלמים / 1088

צד א

1. .....[ ]...[ ]
2. ולבית זה המתואר והמוגדר יש ארבעה גבולות המקיפים אותו וכוללים אותו. גבולו הדרומי מגיע [עד]
3. ביניהם, העובר ממזרח למערב, השימוש בו הוא זכות משותפת לכל אחד משני המתקשרים הללו ו...[ ] ולא. [ ]
4. אין אחד מהם מתנגד לחברו בעניין זה. גבולו הצפוני מגיע עד ביתו של מחמד אלברקי. גבולו המזרחי, בקצה הדרומי ממנו. [ ]
5. עבד אלעזיז, ובקצה הצפוני מגיע עד הכותל שמאחור בחזית הבית הנזכר לעיל, והוא הכותל המפריד בין בית זה לבין ד[ירת ]
6. גבולו המערבי מגיע עד הסמטה הנזכרת ובה נפתחת [דלתו]. קנה הרון בן ח'ליף בן הרון היהודי העטאר (רוקח-בשמים) [מן ח'ליף] בן עביד [בן עלי בן ח'ליף] אלאמשאטי (סוחר המסרקים)
7. את כל הבית הזה, המתואר והמוגדר בשטר זה, על כל זכויותיו וגבולותיו ואדמתו ובנייניו וקומתו התחתונה וקומתו העליונה, שהיא קומה עליונה השייכת לו,
8. ובארו וגנו ושטחו הפנוי וחדריו וקמרונו הקטן שמתחת לבית הנזכר, ומתקניו ואמות המים שבו, המנויים בין זכויותיו, וכל דבר, מועט או מרובה,
9. השייך לו או מהווה חלק ממנו מתוקף זכויותיו כדין, וחדר הרחצה והמטבח שבפרוזדור, וכל זכות השייכת לו בפנים ובחוץ,
10. חוץ מקומת הפרוזדור העליונה, וקומת מחסן התבן העליונה, וקומת הקמרון העליונה שבצד המערבי של הבית הצפוני שבחצרו — שכן כל הקומה העליונה הזאת מוצאת מכלל המכר
11. הנזכר. וכל מה שנכלל במכר הנזכר הזה — בשישים דינרים זהב טבועים [ ] מסגסוגת טובה, במשקל מלא, נקיים מדינר עמלה (ג'עאלה),
12. מכר ללא תנאי וללא הבטחה. שילם הקונה הזה למוכר במעמד מכירה זו [ ]
13. ופטרו משקילתם ומספירתם ומן השבועה עליהם, בשטר קבלה ופירעון. יתרת המחיר הנזכר, שהיא שלושים דינר, מועד פירעונה [בשנת]
14. ארבע מאות ושמונים ושתיים. על תנאים אלה נחתם המכר ביניהם, והמוכר מסר לקונה הזה את כל מה שכלול במכר הנזכר [והוא קיבלו]
15. ממנו וזכה בו והגיע לידו ולרשותו כרכושו, מכוח הרכישה הנזכרת. וזאת לאחר ששני המתקשרים הודו שראו את כל
16. הבית הנמכר הזה, ובחנוהו בפנים ובחוץ, והכירו את גבולותיו ואת כתליו — המחוברים אליו, המנותקים ממנו והמשותפים —
17. ואת גגות בתיו המכוסים בסככות ובקורות הדקל. והכירו שמזכויות ביתו של יחיא הנוצרי היא הזזת הכותל המערבי של ביתו שב[בית]
18. הנזכר, בעל שלושת הכתלים, עד לשני קשירות הסוסים שממערב לחלון שהוא מזכויות ביתו. מתי שירצה בכך, יוכל להזיז אותו מעבר לחלון והחצר שמולו.
19. ושלקונה זה שקתות גסות בכותל הדרומי של קומת בית הבאר, וזכות השימוש בהן כרצונו. הכירו כל זאת הכרה תקפה והדבר התברר להם בעת עריכת
20. המכר ביניהם וקודם לכן. עשו את המכר על תנאים אלה ונפרדו זה מזה בגופם לאחר עריכת החוזה ביניהם, מתוך רצון הדדי ומתוך כוונה לקיימו. וכל תביעה
21. שתועלה בעניין הזה או בחלק ממנו או מזכויותיו — היא באחריות המוכר כלפי הקונה, על פי המחויב במכר הנזכר, ודין האסלאם וחוזהו. [העידו על הודאת]
22. המוכר ח'ליף בן עביד בן עלי בן ח'ליף אלאסכנדראני, והקונה הרון בן ח'ליף בן הרון היהודי העטאר, על כל האמור בשטר זה, לאחר שהוקרא בפניהם
23. והודו בהבנתו מרצון, בעודם בבריאות שלמה, כשירים לניהול ענייניהם, ומתוך היכרות של שניהם. וזאת בשמונה ועשרים לילות שחלפו מחודש שעבאן שנת ארבע מאות ושמונים ואחת. ובו רישום
24. על גבי מחיקה, ובו: הרון. העידו על כך בתאריכו. וכן עמדו שני צדדי המכר על מומי הבית הנמכר הזה — סדקי כתליו, יושן בניינו, שברי עציו,
25. וקלקול גגותיו — והמכר נעשה ביניהם על כל זאת, ולא נותרה לקונה זה כל זכות תביעה כלפי המוכר בשל מום בבית הנזכר בשום אופן ובשום סיבה. העידו על כך.

עדויות

26. עלי בן עבד אללה בן אבראהים בן עבד אלקאדר — תקף — העיד
27. על הודאת המוכר והקונה במה שכלול בו בתאריכו.
28. אלחסן בן עבד אללה בן ג'עפר בן אלחסן בן ח'ליל — תקף — העיד
29. על הודאת המוכר והקונה במה שכלול בו בתאריכו.
30. והמוכר הנזכר קרא לי להעיד עליו כי קיבל מן הקונה מיתרת
31. הת'מן (המחיר) הנזכר תשעה עשר דינר. ונכתב כשעברו שני לילות מצפר בשנת שמונים ושתיים
32. וארבע מאות. תקף.
33. מחמד בן צדקה בן אבראהים בן עלי — תקף — העיד
34. על הודאת המוכר והקונה במה שכלול בו בתאריכו. תקף.
35. עלי בן עבד אלמלך בן פתוח בן מרואן — תקף — העיד
36. על הודאת המוכר והקונה הנזכרים בשמותיהם בו
37. במה שכלול בו בתאריכו. תקף.
38. והמוכר הנקוב בשמו בו קרא לי להעיד עליו כי קיבל מהארון — תקף —
39. הנזכר עמו, תשעה עשר דינר מיתרת הת'מן הנזכר, ואת הודאת שניהם.
40. וכתב עלי בן עבד אלמלך בן פתוח בן מרואן ביום השני של צפר
41. משנת שמונים ושתיים וארבע מאות.
42. עבד אלמג'יד בן אחמד בן אלחסן בן ח'ליל — תקף — העיד
43. על הודאת המוכר והקונה במה שכלול בו בתאריכו.
44. [...]
45. [...]
46. [...]
47. [...]
48. קיבל דינר אחד.

צד ב

49. [ח'ליף בן עביד בן עלי] בן ח'ליף הודה והעיד על עצמו, בהיותו בקו בריאותו וכשיר לנהל את ענייניו, שקיבל מהרון בן ח'ליף
50. [היהודי] הרוקח, את כל שלושים דינרי הזהב במטבע במשקל מלא שנותרו לו אצלו מן המחיר הנזכר בצד הראשון של המסמך.
51. הוא קיבל ממנו את מלואם במספר תשלומים, ובכך שיחרר אותו מכל המחיר הנזכר בו, שהוא שישים דינרים,
52. בשחרור תקף. לא נותרה לו עוד עליו שום זכות מכלל הסכום, לא מעט ולא הרבה, ולא תביעה ולא דרישה ולא עיקול ולא חוב ולא שבועה ולא
53. הוכחה בשום אופן שהוא. ומתי ש[...] הרון בן ח'ליף את הודאתו זו, תהיה שקר ובטלה, שהרי
54. הודה מודה זה על עצמו בקבלתו [ ] את שלושים הדינרים הללו הנזכרים והנקובים בצד הראשון של
55. שטר זה בעדותו. וקיבל ממנו הרון בן ח'ליף בן הרון את הודאתו הנזכרת הזו בתנאים המפורטים בה, והעידו על כך
56. את עצמם ברצון טוב, כאשר עברו שבעה (לילות) משעבאן שנת ארבע מאות שמונים ושתיים.

סעיפי העדים

57. העיד מחמד בן ח'ליל בן אבראהים בן עלי — תקף —
58. על הודאת המודה במה שבתוכו, בתאריכו.
59. העיד יחיא בן חמיד בן אלחסן — תקף —
60. על הודאת המודה במה שבתוכו, בעשור האמצעי
61. של ג'מאדא אלאח'רה שנת ארבע מאות שמונים ושתיים.