מכתב מאת רב שלמה בן יהודה, גאון ישיבת ירושלים (כיהן 1025–1051), אל רבי אפרים בן שמריה

תיאור

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה, גאון ישיבת ירושלים (כיהן 1025–1051), אל רבי אפרים בן שמריה. התיארוך, לפי גיל: סוף 1025 עד 1026. המכתב כתוב בעברית גבוהה בסגנון סג'ע (פרוזה מחורזת), כדרכו של רב שלמה בן יהודה כאשר הוא כותב בתוקף תפקידו הרשמי. המכתב מתייחס להאשמות שהפנו יהודי פוסטאט נגד רבי אפרים בן שמריה, אשר איימו להלשין על רב שלמה בן יהודה לשלטונות בטענה שמינה מנהיג בלתי ראוי בפוסטאט (קרי, אפרים), וטענו כי הגאון שולח אליו מכתבים (של מינוי או של תמיכה?) רק בשל המתנות והתרומות הכספיות שאפרים שולח לירושלים. המכתב מזכיר צו ממשלתי (נשתון, במונח המקראי מספר עזרא) "שנכתב לקהילות לעשות שלום", דבר המרמז כי המחלוקת הפנימית כבר הביאה את אחד הצדדים לפנות לח'ליף ולקבל בתגובה רסקריפט. חלק מבני הקהילה היהודית בפוסטאט מבקשים להעביר את אפרים מתפקידו ולמנות תחתיו את שמואל בן אבטליון. רב שלמה בן יהודה מורה לאפרים לרסן עצמו, כדי שלא ייתן למתנגדיו עילה להתנגד למעשיו. בשולי המכתב מופיעה הוספה בערבית-יהודית בסגנון מעשי יותר, ובה הוא מבקש מאפרים להרגיע את חסן אבן אלטייב (יפת בן טוב) שהשמועות על הדחתו אינן נכונות, ושהגאון עודנו מחזיק בו בהערכה. דרך אגב מזכיר המכתב כי הצבא הפאטמי חונה מול אויב "מן המזרח", ככל הנראה הג'ראחים.