עצומה. תיארוך: סוף המאה ה-16 או ראשית המאה ה-17, שכן היא מזכירה את הרב והדיין הידוע חיים כפוסי (1540–1631)
ENA 3754.11
בית המדרש לרבנים
- סוג מסמך
- מכתב
- שפה ראשית
- ערבית
- ספרייה
- בית המדרש לרבנים
- אוסף
- JTS
תיאור
עצומה. תיארוך: סוף המאה ה-16 או ראשית המאה ה-17, שכן היא מזכירה את הרב והדיין הידוע חיים כפוסי (1540–1631). המבקש מעלה האשמות נגד יהודי בשם סעד בן אלעיצי(?), שהחזיק בזכויות חכירת מס הגולגולת (כאן מלתזם במקאטעת אלג'ואלי), אך נסתבך באיזו שערורייה (אנכר עליה מן אלאמואל אלמחררה עליה לג'אנב אלדיואן) ונאלץ לעזוב את מצרים לתקופה ממושכת. בסופו של דבר שב וסיפח את עצמו לבית דינו של חיים כפוסי. עתה, בכל פעם שבעלי דין מופיעים בפני בית הדין, הוא סוחט מהם שוחד ומונע מהם להביא את ענייניהם בפני בתי הדין המוסלמיים. הוא פוגע בזכויותיהם של אנשים, במיוחד העניים וכל מי שאינו משלם לו שוחד בהיקף מספק. המכותבים מתבקשים לשלוח שני עדים שיוודאו את אמיתות הטענות הללו, ואז לפעול נגד האיש הרשע. הכתב העברי בשוליים שייך ככל הנראה לחשבונות שבצד ורסו, ואינו נראה כרשימת תיוק. המסמך ראוי לתשומת לב מיוחדת, שכן האנקדוטה ההגיוגרפית המפורסמת ביותר על חיים כפוסי (הידוע גם כ-Capoussi או Capousi) מספרת שהוא זכה בנס להשבת מאור עיניו לאחר שהואשם בקבלת שוחד, ובכך הוכיח את צדקתו והשתיק את מתנגדיו. תצלום של המסמך מופיע לצד כיתוב קצר במאמרו של פול פנטון "Interfaith Relations as Reflected in the Genizah Documents", שהתפרסם בשנת 1997 (המידע נמסר באדיבותו של עמנואל פרידברג).
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.
מסמכים קשורים
בקשה בכתב ידו של מכ'לוף בן מוסא, אולי מאלכסנדריה, הממוענת אל דיין, כנראה בפוסטאט. בערבית-יהודית. תיארוך…
**Recto:** עצומה אל מצליח גאון מאשה המבקשת להתגרש. ככל הנראה משנת 1127. הטקסט נדון בפירוט, עם תרגום, בעבודת…
עצומה מהתקופה הפאטמית. נכתבה ונחתמה בכתב ידו של מקבל קצבה מטעם המדינה: אחמד בן חמזה בן אחמד אלאמראאי (קריאת…
מכתב מרב שלמה בן יהודה גאון לאישיות בפוסטאט. התיארוך לפי גיל: בקירוב 1030. המכתב מתאר את השתלשלות העניינים…
מכתב מהמלמד אבו אלחסין יהודה (בן אהרן?) אבן אלעמאני, באלכסנדריה, אל בן דודו מדרגה שלישית וגיסו הרופא ישועה בן…
מכתב מחיים בן עמאר אלמדיני, ששוגר מפלרמו, ככל הנראה אל יוסף בן מוסא אלתאהרתי (לפי גיל, אף שזהות הנמען אבדה)…
שלוש רשימות של תורמים, הראשונה שבהן להארה בבית הכנסת באמצעות נרות שעווה. רובה כתובה באותיות ערביות. פנייה…
מכתב מאלכסנדריה לפוסטאט, ביהודית-ערבית. כתב היד דומה לזה של מכתב אחר שנכתב בידי דיין אלכסנדרוני. שרד רק חציו…