מסמך משפטי (בכתב ידו של יוסף בן שמואל) העוסק בהחכרת דירה מנכסי הקודש, מתוארך לסביבות השנים 1194 ו-1199. בשטר החכירה שנערך בין הקדש לבין אבו אלסרור נכתב בשם בית הדין, בכתב ידו של סופר המוכר לנו ממסמכי הקודש האחרים מתקופה זו, ואושר בחתימתו של שמואל בן סעדיה. אבו אלסרור עסק ככל הנראה במסחר בבשמים, ונציגי הקודש ביקשו למנוע כל שימוש בקאעה (האולם המרכזי) שהחכיר עבור פעילות הקשורה בעיסוקו. לפיכך נאסר עליו באיסור מוחלט להתקין מאגר של מי ורדים, לפרוץ כל פרצה בקיר, או להשתמש בזרניך (ארסן) או בכל חומר אחר שהפקתו כרוכה בשימוש באש. בגב המסמך, שנכתב חמש שנים מאוחר יותר בידי שמואל בן סעדיה, מובאת רשימה של תשלומים שגבה מאותו אבו אלסרור על חשבון תקופת חכירה נוספת שבה החזיק באותה קאעה עצמה. חלק מהתשלומים בוצעו בעקיפין, באמצעות צד שלישי. המידע לפי גיל.
תרגום לעברית
צד א
[ארבעה]
ועשרים חודשים, שראשיתם בח[ודש שבו נכתב שטר הח]כירה שבידו, והוא חודש מרחשון
שנת אלף וחמש מאות ו[שש] לשטרות, המתאים לחודש דו אלקעדה
שנת חמש מאות ותשעים לתאריך הערבי, בדמי שכירות שסכומם מאה
ושישים דרהם. נעתרנו לו לכך והחכרנו לו את הקאעה (אולם/חדר גדול)
הנזכרת לשנתיים הנזכרות במאה ושישים הדרהם הנזכרים
לעיל, חכירה תקפה, שלמה, מוחלטת, סופית ותקינה, המחייבת את
עניי מצרים הנזכרים ואת כל מי שיבוא מכוחם, כלפי אלשיך אבו אלסרור
הנזכר ויורשיו אחריו. אין כנגד זה כל טענה שתפגום בה, ולא שום תואנה
שתבטלה, ולא שום תנאי שיפרנה. והתנינו על אלשיך אבו אלסרור
הזה, שלא יפעיל בקאעה הנזכרת כל משך תקופת חכירתו לה
לא אלמביק (מזקק) של מי ורדים, ולא מרחק' (?), ולא זרניך' (זרניך – ארסן), ולא כל דבר אחר משאר
המלאכות שביצוען דורש הבערת אש; שכן על תנאים אלה
החכרנו לו את הקאעה הנזכרת, הכלולה כיום ברכוש עניי מצרים.
מצורף ותקף על פי הנוסח. והכל שריר ובריר וקיים.
וקיים שמוא[ל הלוי בר ס]עדיה נע
מושה בר[
צד ב
[ס]מטת בית כנ[ס]ת השאמיים (הארץ-ישראליים),
תיבנה ותיכונן, הידועה
כדאר בן בקא ושלום.
שמואל הלוי בר סעדיה נע
וגבה מאלשיך אבו אלסרור
גם כן דינר ורבע ושישית,
ששולמו לאלקעני בן אלמקרקש
על יתרת החוב לו עבור השיפוצים.
וגבה ממנו את יתרת שני הדינרים
עבור מה שלווה ושיפץ
בו בבית הנזכר לעיל.
שמואל הלוי
וגבה ממנו גם כן שני דינרים
עבור מה ששיפץ בטבקה (קומה/דירה)
הגדולה מבין טבקות הפנדק (פונדק/חאן).
וגבה ממנו גם כן שני דינרים,
שהם יתרת מה שעליו עד סוף
חודש אב יהפך לשמחה שנת אתקי
המקביל לחודש שוואל של שנת [5]95.
שמואל הלוי
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Moshe Gil, Documents of the Jewish Pious Foundations from the Cairo Geniza (Leiden: Brill, 1976)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.