L-G Ar. II.129

תיאור

מכתב משפחתי בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה מן המאה ה-12 או ה-13, על פי הפריסה וכתב היד. השולח והנמען זהים לאלה שבמכתבים נוספים מאותם בני משפחה. זהויות השולח/ים והנמען/ים קשות להבחנה, אך כנראה יש בגוף המכתב די ראיות לבררן. הת'רג'מה נוסחה: "בנך אברהים", ושתי הכתובות ממוענות לאבו אלחסן אברהים אלמע'רבי, בשוק הצורפים בפוסטאט. ואולם הקול העיקרי במכתב הוא קולה של אישה, המכתיבה את הדברים לסופר אברהים (אולי בעלה או אחיה), ופונה לקרובת משפחה מבוגרת ממנה, ככל הנראה אמה. היא מוסרת גם דרישת שלום לאחותה אם אסמאעיל. הנמען הראשי, החי אולי עם אם אסמאעיל, אמור להעביר לה הוראה שבעלה (אולי אותו אבו אלחסן אברהים מן הכתובת) ישלח מכתב ובו חדשותיהם. בהמשך נוטל הסופר אברהים את רסן הכתיבה לעצמו, מוסר שלום לאבו אלחסן (ולאביו ולילדיו), ונוזף בו על יחסו לאישה (אולי אשתו אם אברהים): "אין זה מה שסיכמנו עליו, ולא כך הוריתי לך לנהוג. כל מה שאתה עושה לה — אתה עושה לנו". יש דרישות שלום לאנשים נוספים, ובהם סת זהר ואבו אלרביע סלימאן ובנו אברהים ואמו. אשר לתוכן המכתב עצמו: השולחת מדווחת שבתה (סת אלנעם) ובנה (אבו אלחסן) נפלו מעל הגג, אך לא נפצעו קשה (השוו למכתב המקביל). היא מוסרת על אישה בשם צַיְד (הקרויה גם סת אלצַיד), שאולי הייתה שפחה, החפצה להינשא לעבדו של אבן מצבאח, ודבר זה גורם מצוקה רבה לבעליה (סעיף זה אמור להתבהר לאור השוואה למכתב המקביל). היא מבקשת שטבעתה תישלח אליה באמצעות בת דודתה של הנמען (בנת ח'אל) סת נסרין, ושפריט לבוש יימכר בקוץ, ובכספי המכירה ייעשו "אטראף" עבור אבו אלחסן. הערה: גויטיין תיאר זאת במקור כמכתב מאברהים לאחותו, על אלמנה עם ילדים שהתעקשה להינשא לאיש שלכאורה לא היה בעל מוניטין מן המשובחים; השופט הזהיר אותה אך היא עמדה על דעתה. הכותב מספר על הילדים ומתלונן על הזנחה. חלק מן המידע מבוסס על מאמרה של א' ואגנר על שפת הנשים בערבית-יהודית.

Princeton Geniza Project description: Family letter in Judaeo-Arabic. Dating: Likely 12th or 13th century, based on layout and handwriting. Same sender and addressee as T-S 8J24.4 and CUL Or.1080 J25. The identities of sender(s) and addressee(s) are difficult to disentangle, but there is probably sufficient evidence contained within the letter. The tarjama reads, "Your son Ibrāhīm," and both of the addresses are made out to Abū l-Ḥasan Ibrāhīm al-Maghribī, in the Goldsmiths' Market, in Fustat. But the main voice of the letter is that of a woman, who is dictating the letter to the scribe Ibrāhīm (perhaps her husband or brother), and she is addressing herself to an older female relative, likely her mother. She also greets her sister Umm Ismāʿīl. The main addressee, who may live with Umm Ismāʿīl, is supposed to tell Umm Ismāʿīl to have her husband (perhaps the Abū l-Ḥasan Ibrāhīm from the address) send a letter with their news. The scribe Ibrāhīm then takes over the letter and greets Abū l-Ḥasan (and his father and his children) and rebukes him for his treatment of a woman (perhaps his wife Umm Ibrāhīm), "This is not what we agreed upon, and this is not how I instructed you (to behave). Whatever you do to her, you do to us." There are regards to various other people, including Sitt Zahr and Abū l-Rabīʿ Sulaymān and his son Ibrāhīm and his mother. As for the content of the letter proper, the sender reports that her daughter (Sitt al-Niʿam) and son (Abū l-Ḥasan) both fell off of a roof, but they were not seriously injured (cf. CUL Or.1080 J25, v22–27). She reports on a woman named Ṣayd (aka Sitt al-Ṣayd), who may be a slave, and who wishes to marry the slave of Ibn Miṣbāḥ, which apparently causes great distress for her owners (this section should be clarified by comparison with CUL Or.1080 J25, v4–12). She asks for her ring to be sent with the addressee's cousin (bint khāl) Sitt Nasrīn, and for a garment to be sold in Qūṣ and for something ("aṭrāf") to be made for Abū l-Ḥasan with the money from the sale. NB: Goitein originally described this as a letter from Ibrahim to his sister, writing about a widow with children who was intending to marry a person who obviously had not too good a reputation. The judge had warned her but she insisted on marrying the man. The writer tells about the children and complains about neglect. (Information from Mediterranean Society, III, pp. 275, 475 and from Goitein's hand list.) Information in part from Wagner, E. (2015). The language of women: L-G Arabic 2.129. [Genizah Research Unit, Fragment of the Month, January 2015]. https://doi.org/10.17863/CAM.8238. ASE.