מכתב מאליעזר זוסמן, בירושלים, אל בנו אביגדור

תיאור

מכתב מאליעזר זוסמן, בירושלים, אל בנו אביגדור. בעברית. צורתו יוצאת דופן ביחס למכתב: אין בו דברי פתיחה וברכות, והוא מסתיים במילים "נאום אליעזר המכונה זוסמן" — נראה שהכותב חיבר את הדף בעיקר כדי לתעד את שאירע. תאריך: כנראה לא זמן רב לאחר 14 בינואר 1546, מועד רעידת האדמה. מסמכים עבריים בני התקופה מספקים מקור מידע נוסף ובלתי תלוי על הרעש. מתוך הודעה בכתב־יד עברי שכתב אליעזר זוסמן בן רבי אברהם קריט (או צריט?), שהגיע לירושלים בנובמבר 1545, חודשיים לפני הרעש, אנו למדים כי "בחודש שבט הראה לנו האל אותות ומופתים שלא ראו אבותינו מעולם, וב־11 בו, ביום חמישי, בסביבות שעה אחת אחר הצהריים... (בשל) הרעש נפלו מגדלים רבים, כמעט שליש מגובהם, ובהם מגדל 'א.א.'. כעשרה גויים נהרגו בירושלים, אך איש מן היהודים לא נפגע, ואילו בעיר שכם היה הרעש חזק כל כך עד שנהרגו לפחות שלוש מאות גויים ושלושה או ארבעה יהודים. גם לאחר מכן היו רעידות נוספות, אך לא חזקות כל כך, ועד היום אנו חיים בפחד מתמיד מפני רעידת אדמה, יומם ולילה..." (על פי ברסלבסקי, 1938). י"א בשבט חל ב־14 בינואר 1546, שהיה יום חמישי. קליין (1939) הציע כי ראשי התיבות "א.א." מציינים "אברהם אבינו", ומכוונים למגדל שמעל מערת אברהם בחברון. מקום זה מופיע גם בהמשך חיבורו של מוג'יר א־דין בשם אל־ח'ליל, השם הערבי לחברון על שם מקדשו של אברהם, ידיד האל. חילוקי הדעות באשר לזמן העתקת המסמך ולזהות המעתיק (ברסלבסקי, 1938; טורניאנסקי, 1984) אינם גורעים מאמינות תוכנו. זוסמן נפטר כ־20 שנה לאחר רעידת האדמה, וסגנון הכתיבה מלמד שהוא כתב את ההודעה זמן קצר לאחר האירוע. על הקטע הזה ועל שאר הקטעים שבתיקייה נוספו הערות וחישובים שונים באיטלקית משנת 1917.