T-S 20.176

תיאור

מכתב בערבית-יהודית, ככל הנראה מהמאה ה-13 או מאוחר יותר, מאת רופא או רוקח אל אדם מכובד בשם אברהם, שיש לו גם בן בשם שלמה. הכותב מוסר ברכות לאשתו של אברהם ומאחל לה החלמה מהירה. בהמשך הוא מספר כי נצטער עד מאוד ("זה מחק לחלוטין את דעתי") לשמע מחלתה "של האם הנכבדה". המילה המשמשת לתיאור מצבה היא ח'דורה — תחושת חוסר תחושה או שיתוק? התבודדות במדור הנשים? אפשרות נוספת היא שהח'דורה מתייחסת דווקא לכוחות נפשו של הכותב עצמו ולהשפעתה עליו של הידיעה על הידרדרות מצבה של האם. כך או כך, רובו המכריע של המכתב מוקדש לביטויים מקובלים של געגועים והערכה. בסיומו הוא כותב: "ובאשר לכך שהפצרת בעבד להשיב על כל מכתב ומכתב, עשיתי זאת במכתב נפרד שנשלח יחד עם זה. ובאשר לדבריך על ההיירה [תרופה], בכוונת העבד להכינה השבוע ממש, אם ירצה האל".

Princeton Geniza Project description: Letter in Judaeo-Arabic, probably 13th-century or later, from a physician or druggist to a respected person named Avraham who also has a son named Shelomo. The writer greets Avraham's wife and wishes her a speedy recovery. He then says he was greatly distressed ("it utterly blotted out my mind") to learn of the illness "of the noble mother." The word used to describe her state is khudūra—numbness or paralysis? withdrawal to women's quarters? Another possibility is that the khudūra refers to the writer's own mental faculties and the impact on him of the news of the mother's setback. In any case, the great bulk of the letter it taken up with conventional expressions of longing and respect. He concludes, "As for what you insisted that the slave respond to every letter and letter, I have done so in a separate letter that has been sent with this one. As for what you mentioned regarding the hiera [a medicine], the slave intends to make it this very week, God willing." ASE