שלוש או ארבע טיוטות של שירים בערבית-יהודית

תיאור

שלוש או ארבע טיוטות של שירים בערבית-יהודית. השיר שברקטו הוא המלוטש ביותר, ובראשו נכתב "עלא [...] הארץ המיוחדת" — ביטוי שיכול להתפרש כתיאור נושא השיר (משהו הקשור ל"ארץ המיוחדת", היינו ארץ ישראל) או כהפניה למנגינה שלפיה יש לזמרו. זהו קינה על הצרות שפקדו קבוצת אנשים ("צרות באו עלינו... ולא מצאו כל סיבה למבוכתנו... השמש נעלמה והירח לקה..."). השיר מזכיר גם קבוצה אחרת של אנשים אשר "אינם מוצאים ארץ בלי שיקחו אותה בשבי (או: יכבשוה)". מפתה לקרוא זאת כהתייחסות למסעי הצלב. הוורסו כולל שתיים או שלוש טיוטות שיר נפרדות. זו שבפינה הימנית העליונה שרדה בקושי. זו שבפינה השמאלית העליונה מתארת את המשורר פונה לחבורת רעים. הוא מתלונן ו/או מלגלג על דמות מסוימת, ואולי על הגורל עצמו (דהר/זמאן), אשר "שותף בכל תועבה... תמיד משוטט בבתי המרחץ(?)... מכונה אבו אל-דם (אבי הדם; לחלופין: אבו אל-ד'ם, אבי הגנאי)... פניו כפני כלב צהוב... שמן ותפוח טחול... רשע ומטורף בלי ספק... טיפש יותר משהוא מיושב בדעתו... וחברי ענו לי ואמרו: 'האם אינו רוכב על פרתו (ירכב בקרה) של ברדויל?' (או: 'האם אינו מורכב מן הצינה (ירכב בקרה) של ברדויל?') (אמא ירכב בקרה ברדוילי)". ההפניה סתומה מאוד, אך ייתכן שהיא מתייחסת לבלדווין הידוע גם בכינויו ברדויל. המשקל השירי אולי יסייע לקבוע את הניקוד הנכון. כל חרוזי המקטע העליון חוזרים במקטע התחתון (שורות 1–10 של המקטע התחתון מקבילות לשורות 1–14 של המקטע העליון), והמקטע התחתון ממשיך לאחר מכן בחרוזים נוספים (שורות 11–20) הזהים כמעט לחלוטין לשיר שברקטו (שורות 14–23). מספר מילים נמחקו והוחלפו באחרות, ויש גם שני הגהות שוליים. בשולי התחתית מופיעים חשבונות מרושמים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. הכתב הערבי בוורסו מזכיר רוקח (אלעטאר), אדם הנושא בתואר תאג' אלמלכ, ואולי [...] אלעדני.