מסמך משפטי. רישום בית דין בכתב ידו של חלפון בן מנשה. נכתב בפסטאט בשנת 1134. אבו סעד ואבו סהל מקימים שותפות לתקופה של שישה חודשים וחצי לייצור ולמכירה של זכוכית. מחצית מן ההון (סך הכול 20 דינרים) שהושקע על ידי אבו סעד נחשב כהלוואה לאבו סהל, אשר משעבד את הזכויות בביתו כערובה. דבר זה עשוי להעיד על סטייה ממודל ה"קומנדה", שבו השותף הפעיל אינו אחראי להפסדים. ואולם השותפות שלפנינו חורגת גם ממודל ה"עסק", שבו רק השותף הפעיל מבצע את העסקאות. גם מאפייני הרווח/הפסד וגם הסדר העבודה בין השותפים מצביעים על שותפות מלאכה. אבו סעד הוא ככל הנראה השותף הבכיר: הוא מכונה "אלזג'אג'", כלומר "הזגג" (היינו, אישיות מוכרת בתחום), בעוד אבו סהל אינו מתואר בכל ייחוד מקצועי. בנוסף, אבו סעד משקיע את כל ההון, מה שעשוי לרמז כי לאבו סהל אין נכסים נזילים בהישג יד. לבסוף, השותפות קובעת כי על אבו סעד לעבוד רק שתי משמרות בשבוע (דבר המעיד אולי על כך שיש לו עסקים נוספים במקום אחר), בעוד שאבו סהל יעבוד בשאר ימות השבוע. מצליח הכהן, הנזכר בשורה 54, כיהן כראש הקהילה היהודית בפסטאט בין השנים 1127 ל-1139. החותמים על המסמך, נתן בן שלמה הכהן ונתן בן אברהם הלוי, חתמו חמישה חודשים לאחר תחילת ההסכם, מסיבות לא ידועות.
לזכו ולראיה. וזה היה בעשור האמצעי של חדש כסליו, המתוארך לעיל, בפסטאט
מצרים דעל נילוס נהרא, מותבה, רשותיה דאדוננו מצליח הכהן ראש ישיבת
גאון יעקב יהי שמו לעולם כירח יכון עולם. ונתאחרו חתימותינו עד העשור
הראשון של אייר //מאותה השנה עצמה//, ושריר ובריר וקיים. תלי ביני שיטי דנן: לה: גיר: וקיימין ודין קיומיהון:
וכתיב על גיהט אול מן אייר: ותלי ביני שיטי מן אלסנה בעינהא: וקיימין כולהון
נמי ודין קיומיהון: נתן הכהן ביר שלמה הכהן נע
נתן הלוי במ אברהם הלוי נע
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, unpublished editions., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.