מסמך משפטי. הסכם שותפות. תיארוך: 1140. השותפים (אבו אלברכאת ואבו אלפרג׳) מתחלקים בהפסדים בחלקים שווים, אך מעניקים לשותף הפעיל (אבו אלפרג׳) שלושה־עשר חלקים מתוך עשרים וארבעה מן הרווח. למעשה, המסמך מציין ששני חלקים מעשרים וארבעה של הרווח הוקצו לאבו אלפרג׳ — הסכום שבו עלה חלקו על זה של אבו אלברכאת — כ"תגמול [עבור טרחתו ועמלו]". על פי הרמב״ם, חלקו של השותף הפעיל ברווחים חייב להיות שווה לחלקו בהפסדים או גדול ממנו. הדבר מרמז שבמקרה זה רק 1/24 מתוך שלושה־עשר החלקים מעשרים וארבעה שהוקצו לאבו אלפרג׳ הוא "התוספת" המקבילה לתשלום עבור עבודתו. המסמך מפורש בכך שהרווחים מתחלקים "שווה בשווה" (כל שותף מקבל אחד־עשר חלקים מעשרים וארבעה), ו"סכום נוסף" של שני חלקים מעשרים וארבעה מוקצה לאבו אלפרג׳. אבו אלפרג׳ מורשה להשתמש בהון השותפות כרצונו, כאשר חלק ממנו נחשב להלוואה, ללא כל אפשרות פנייה חוזרת אל אבו אלברכאת. אבו אלברכאת אף מצהיר שעדותו של שותפו תיחשב אמינה, אף על פי ששני השותפים אמורים לערוך התחשבנות. עותק של הסכם השותפות נכתב עבור רישומיו של כל אחד מן הצדדים. אם השותפות תסתיים על ידי אחד הצדדים לפני תום התקופה הקצובה (שאינה משתמעת מן המסמך, ככל הנראה בשל בלאי), הצד המפרק יידרש לשלם לצד השני 50 דינרים כמתנה גמורה. אם אבו אלברכאת הוא זה שיסיים את השותפות בטרם עת, יאבד את מלוא הסכום שהולווה לכאורה לאבו אלפרג׳, ככל הנראה מחצית מהונו. (המידע מבוסס על ליברמן, "תרבות של שותפות", 119–120)
תרגום לעברית
צד א
[...] דבר, ולא יסתפק השיך אבו [...]
[...] הו]סכם בשותפות זו (שירכה) שיהיה [...]
[...] ושהשניים יערכו את חשבונם בכל פרט, ומה שיקל הב[ורא יתעלה מן]
הרווח, לאחר החזרת ראש הממון, ולאחר תשלום כל ההוצאות ההכ[רחיות ...]
וחנות ושאר דברים המקובלים אצל כל העוסק במלאכה זו [... אחד עשר]
קיראטים לשיך אבו אלברכאת הנזכר מן הרווח [...]
לשיך אבו אלפרג הנזכר, מזה אחד עשר קיראטים [...]
הנזכר ברווח, ושני הקיראטים היתרים על כך כשכר [טרחתו ועמלו, ואם]
חלילה, יהיה היפך הרווח, יתחלק ביניהם בחלקים שווים [...]
וכך, והעדנו את השיך אבו אלפרג על עצמו בהודאה בהלוואה של כל מה ש[... אבו]
אלברכאת הנזכר מראש הממון בשותפות זו, וסכום זה חמישים [דינר ...]
גם מה שמגיע לו בה, והיות שהכול הגיע לידו, דרהם [אחד], וקבלת כל [...]
אליו בשותפות זו, וההסכמה למה שהוסכם בה מן הרווח [...]
... הוסכם גם ... שכר טרחתו ועמלו, ושאין לו זיקה .. [... אבו אל]
ברכאת הנזכר בכך, שכן הוא המתעסק בו לבדו, והמתחייב ב[לקיחה]
ובנתינה, וכל הדבר בידו. והעדנו את השיך אבו אלברכאת הנז[כר ...]
במה שהוסכם על הרווח והיפכו בעניין אותם שני הקיראטים מן הרוו[ח ...]
הנזכר על שכר טרחתו ועמלו, יתרתו לו על מה שיתחלקו בו[...]
ואקנינא מן כל אחד מהם לחברו על מה שמיוחס עליו ב[שותפות] ז[ו ...]
מה שמפורש בכתב זה, קנין גמור חמור בכלי הכשר לקנו[ת בו]
בביטול כל מודעין ותנאין, בלא כפייה [ולא] אונס ולא הכרח ולא שגגה ו[לא טעות ולא עילה]
בהם ממחלה ולא זולת זאת מכל פוסלי העדות, ובלי שום אונס כלל, ושהדו[תא]
דא כתבנא וחתמנא תרי נוסחי אות באות ומלה במלה ויהבנא לכל חד מינהון חדי
נוסחא דליהוי בידיה על חבריה לזכו ולראיה. ובכלל הקנין מהם, שאם יבטל
אחד מהם שותפות זו לפני תום התקופה הקבועה לעיל, יהיה חייב לחברו
חמישים דינרא מתנה גמורה מעכשיו, ונתחייבו שניהם בתנאי זה ורצו בו,
ואקני מנהמא כדלך, בחזקים שבתנאי הקנינות. והיה זה בחודש ס[יון] המבורך לעיל.
יש טרטוש (מחיקה) על "פי אלפאידה" ועל "קיראטין", והכל שריר ובריר וקיים. [ות]אחרו
חתימותינו עד אב: נתן הכהן בר שלמה הכהן נע
ישועה בר יאשיהו נין שמעיהו גאון נע נתן ב[ר שמ]ואל החבר זל
אלעזר בר יוסף נע
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Phillip Ackerman-Lieberman, "A Partnership Culture: Jewish Economic and Social Life Seen Through the Legal Documents of the Cairo Geniza" (PhD diss., Princeton University, 2007)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.