מכתב משפחתי בערבית-יהודית הממוען אל סת ט'אווס (כנראה מבעלה)

תיאור

מכתב משפחתי בערבית-יהודית הממוען אל סת ט'אווס (כנראה מבעלה). כתב יד גס ולא-מיומן. התיארוך המשוער: ככל הנראה המאה ה-14 או ה-15. השולח מביע את געגועיו ומסביר את התעכבותו בעונת החורף. הוא כותב שהוא יודע היטב על הסבל שהיא עוברת, אך מציין שבני אדם אחרים סובלים הרבה יותר ממנה: ישנם אנשים המתרחקים מבני ביתם ונשותיהם במשך שנים על גבי שנים, ואילו לו עצמו עוד לא קרה דבר מעין זה. וכלשונו: "וגמיע מא אנתי פיה מן אלדאיקה אנא עארף בה ואלנאס יגרא עליהם אעצם מן הדה ויגיבו ען ביתהם סנה וסנתין ותלתה ואנא בלחמד ללה מא גרי עלי שי מן הדה אלי אלגאיה" (= וכל מה שאת בו מן המצוקה אני יודע עליו, ולאנשים אחרים קורה גדול ממנו, והם נעדרים מביתם שנה ושנתיים ושלוש, ואני בחסדי ה' עוד לא ארע לי דבר מכל זה עד עתה). בצדו השני של המכתב מופיעות דרישות שלום וביטויי געגוע רבים כלפי אישים שונים, ובהם סת יאקות, אשתו (בית) של מכארם/מֻכַּרַם (מכרם). הסופר (מסטרהא) סולימאן מוסיף בסיומו את דרישות השלום שלו, וביניהן לבנו ולבתו האהובים.