Yevr.-Arab. II 1275

תיאור

טיוטות של שטרי גירושין קראיים על תנאי בערבית-יהודית. מתוארכות לסיוון ה'תק"ג (1743). שתיים מן הטיוטות מתעדות בפירוט כיצד דוד בן ראובן נאקש ביקש לנסוע לאיסטנבול לצורכי מסחר, וכיצד הסכים שאם ייעדר למשך תקופה העולה על שנתיים, רשאית אשתו מסעודה בת אברהם פיירוז לקבל גט מבית הדין. ואולם, הטיוטה השנייה נוגעת לבני זוג אחרים, כפי שעולה מהזכרתה של חנה בת יוסף הידועה בכינוי צעיר. בטיוטה השנייה מצוין כי שהייה ממושכת באיסטנבול עשויה לנבוע מעבודה הקשורה למטבעה הקיסרית (דאר אלצ'רב). הטיוטות כתובות במשלב דיבורי של ערבית-יהודית, ובהן הטיות רבות בגוף ראשון יחיד, אם כי הטיוטה השנייה הולכת בעקבות נוסחאות משפטיות מקובלות של התקופה. הפריסה, השוליים והנימה של טיוטות אלה מצביעים על כך שלא היו מסמכי דף בודד מוגמרים, אלא ייתכן שהיו כרוכים בעבר בתוך ספר גדול יותר של טיוטות סופרים. נראה כי חתום עד אחד בלבד, יעקב כלשהו. השוו לשטר גירושין על תנאי נוסף. אין זה ברור לחלוטין היכן ביקש הסופר לסיים את הטיוטה השנייה והיכן להתחיל את השלישית, ולכן ההפרדה ביניהן אינה משקפת בהכרח את מבנה הטקסט עצמו.

Princeton Geniza Project description: Drafts of Karaite conditional divorce documents in Judaeo-Arabic. Dated Sivan 5503 AM, which is 1743 CE. Two of the drafts provide detailed record of how David b. Reuven Nāqish wished to travel to Istanbul for business, and how he agrees that if he is absent for longer than 2 years, his wife Masʿūda bt. Avraham Fayrūz may receive a bill of divorce from the court. However, the second draft involves a different couple given its mention of Hana bt. Yosef aka Ṣaʿīr. Draft two mentions that an extended stay in Istanbul may result from work related to the imperial mint (dār al-ḍarb). The drafts are written in a colloquial Judaeo-Arabic register with many first-person singular conjugations, although, the second draft follows some common legal formulas of the time period. The layout, margins, and tone of these drafts suggest that the were not finalized loose-leaf documents but may have once been bound within a larger book of scribal drafts. There appears to be only one witness, a certain Yaʿaqov. Cf. Yevr.-Arab. II 1573 (another conditional divorce). It is not completely clear where the scribe intended for the second draft to end and the third to begin, therefore the break between them does not reflect the structure of the text itself. MCD.