מכתב בכתב ערבי מאדם בשם אבראהים אל נמענים שזהותם לא נשתמרה, ובו הוא מזכיר מכרים נוצרים אחדים

תיאור

מכתב בכתב ערבי מאדם בשם אבראהים אל נמענים שזהותם לא נשתמרה, ובו הוא מזכיר מכרים נוצרים אחדים, ובהם אבו אדראוס ואבו ג'רג'יס. המכתב תוארך ל-17 בג'ומאדא אלאוולא 1236 להג'רה (19 בפברואר 1821 לספירה). במבוא למהדורתה מציינת ג'יין הת'אווי כי מדובר במכתב חם ואף משפחתי באופיו, אף שהשורה או השתיים העליונות שלו נקרעו למרבה הצער ואבדו. לפי ההקשר והטון, אין מדובר באבראהים הסוחר רב-ההשפעה המוכר ממסמך אחר במהדורתה, אלא באדם אחר בשם זה. שמות הנמענים לא שרדו, אך ניתן לשער שהם — או הוא — נוצרים, שכן רוב האנשים הנזכרים במכתב בהקשר אליהם הם נוצרים, וייתכן שאבראהים עצמו נוצרי אף הוא. מתוכן המכתב עולה שאבראהים קיבל מן הנמען חבילת מכתבים והעביר שניים מהם הלאה — אחד לאבו רפאיל (רפאל), שאותו הוא מכנה "דודנו", ואחד לאבו אנדראוס (אנדרו), שאותו הוא מכנה "אחינו". נוסף על המכתבים מזכיר אבראהים פריט לבוש (כִּסְוַה) שאמו מבקשת לרכוש, ככל הנראה לאחר שכבר מדדה אותו. המונח כסוה, או כסאא, יכול להתייחס למגוון רחב של פריטי לבוש, בדים ווילונות, או ללבוש בכלל; במקורות ערביים מימי-הביניים הוא מציין לעיתים גלימה עוטפת מן הסוג שנשים לבשו בפומבי, ולעיתים משמש כמונח כללי יותר לעטיפה. הת'אווי מציעה שאבראהים, כבן מסור — ואולי הבן הבכור — המרוחק מאמו, משתדל לדאוג לכך שתקבל את הפריט שהיא זקוקה לו.