מכתב מיצחק בן משה, המֻקדּם של סֻנבּאט (ראו מסמך משנת 1149 המתייחס אליו), אל הנגיד

תיאור

מכתב מיצחק בן משה, המֻקדּם של סֻנבּאט (ראו מסמך משנת 1149 המתייחס אליו), אל הנגיד. יצחק מדווח על מותו של חזן הקהילה הראשי לאחר ארבעה חודשים שבהם שכב במיטתו וסבל מכאבים נוראיים. הוא מתלונן שהאלמנה — שאותה הוא מכנה "זרש הרשעה" — מאיימת שברגע שיגיע בנה, היא תתלונן עליו בפני ראש המשטרה המקומי (הוַאלי) ותאשים אותו בכך שהוא הגורם למחלת בעלה ולמותו. לדבריה היא אומרת: "המֻקדּם החרים אותו והרג אותו לעיני הקהל כולו." להגנתו כותב יצחק: "אתה יודע מהו החַמַאס של הרִיף. אדם עלול למות מפחות מזה." לפי גויטיין, "חמאס" כאן היא המילה העברית שמשמעויותיה חבלה, חמה, עוול או עדות שקר — אך במסמכי הגניזה היא מציינת בדרך כלל רדיפות מצד השלטון. הכותב מתייחס אפוא לסבלו שלו, ומשיב לטענה שהרג את החזן בטענה שהמצוקה שגורמת עלילת שווא כזאת מסכנת את חייו הוא. הכותב מודה שדעת הקהל אינה לצדו (אנא תחת ספק פי אלאמר). בחלק התחתון והמקוטע נראה שהוא מלין על כך שאין משלמים לו את משכורתו; הוא מזכיר גם שמיכה, ו"שלושה חולים ואני הרביעי". הוא מוכן לבוא לפוסטאט אם הנגיד יחפוץ בכך.