DK 324

תיאור

מסמך משפטי בערבית-יהודית. טיוטה ובה תיקונים רבים. ייתכן שנכתב בידי חלפון בן מנשה הלוי. המסמך ארוך, עשיר בתוכן ופגום. תיארוך: אולי תחילת המאה ה-12, על סמך הופעתו של יצחק אלנפוסי; אך ייתכנו זיהויים נוספים לאנשים אחרים הנזכרים בו. הצד הראשון (recto) הוא הצהרה או עדות בגוף ראשון. הוא נפתח באזכור קבוצת שבויים, אולי בצור (שורה 3), שהצליחו לפדות את עצמם. המספר תרם 20 דינרים, והשבויים המשוחררים הצליחו לעבור לפוסטאט. הנוסח המקורי והנוסח המתוקן מכילים גרסאות מעט שונות של הסיפור, אך נראה כי המספר נתן תשלום שני בסך 15 דינרים ותשלום שלישי בסך 12 דינרים לאיש מסוים (ככל הנראה יעקב) ולאמו (הסופר ניסח את המסמך כשבתחילה הוא כמעט לא הזכיר את האם, ולאחר מכן הוסיף אותה לסיפור). בשלב זה הגיעו לפוסטאט שר שלום בן חייא ויצחק אלנפוסי, ודיווחו שיעקב משגשג ונהנה מקרבה ('אתצאל') ליהוסף נגיד הגולה. כעת נכנס לסיפור משלוח של אהל סוקוטרי יקר ערך — ייתכן שיעקב ביקש מהמספר למוכרו ולשלוח לו את הכסף משום שאמו הייתה זקוקה לו. ייתכן שהמספר התנגד, בהסתמך על תנאים מסוימים של ה'תד'כרה' שהייתה ברשותו. מכאן ואילך קשה לעקוב אחר הסיפור — ייתכן שיעקב מעל בכספים שכולם (המספר, יחיא הזקן אלפאסי בן אברהם, ויצחק אלנפוסי בן חלפון) שלחו לו כדי לתמוך באמו (סך הכל 47 דינרים), וכעת הם דורשים אישור שהיא קיבלה את הכסף ושחרור מהתחייבויות נוספות. בתחתית הדף קיימת הערה בכתב קטן יותר, שאולי כוללת את ממצאי החקירה המשפטית: כמה כסף קיבלה אמו של יעקב, כמה כסף הוא עדיין חייב לה, ואישור על כך שמסר את היתרה. אדם מסוים (אולי יעקב?) מכונה כאן 'אלמקדסי'. החלק שעל גב המסמך (verso) הוא האישור על כך שאמו של יעקב קיבלה כעת את כל הכסף, ולפיכך כל הצדדים משוחררים מהתחייבויות נוספות. הקריאה הזו ראשונית, והמסמך עדיין ממתין לתעתיק ולמחקר מעמיק יותר.

Princeton Geniza Project description: Legal document in Judaeo-Arabic. Draft, with extensive corrections. In the hand of Ḥalfon b. Menashshe ha-Levi? This document is long, rich, and damaged. Dating: Perhaps early 1100s, based on the appearance of Yiṣḥaq al-Nafūsī; but see the identification tab on FGP for further possible identifications of other people mentioned. Recto is a declaration/testimony in the first person. It opens with a reference to a group of captives, perhaps in Tyre (line 3), who managed to redeem themselves. The narrator donated 20 dinars, and the freed captives were able to travel to Fustat. The original text and the corrected text contain slightly divergent stories, but it seems the narrator gave a second payment of 15 dinars and a third payment of 12 dinars to a specific man (likely Yaʿaqov) and to his mother (the scribe drew up the document with few references to the mother, then subsequently added her into the story). At this point, Sar Shalom b. Ḥiyya and Yiṣḥaq al-Nafūsī arrived in Fustat and reported that Yaʿaqov was thriving and enjoyed the favor of (had 'ittiṣāl' with) Yehosef Nagid ha-Gola. A shipment of valuable Socotrene aloe now enters the story—Yaʿaqov might have asked the narrator to sell it and send him the money because his mother needed it. The narrator might have objected, citing some terms of the 'tadhkira' that he had with him. The story becomes difficult to follow around here -- it is possible that Yaʿaqov has been embezzling the funds that everyone (the narrator, Yaḥyā ha-Zaqen al-Fāsī b. Avraham, and Yīṣḥaq al-Nafūsī b. Ḥalfon) has been sending him to support his mother (a total of 47 dinars), and now they are demanding confirmation that she has received the money and a release from further obligations. There is a note underneath in smaller text that may contain the findings of the judicial investigation: how much money Yaʿaqov's mother received, how much money Yaʿaqov still owes her, and a confirmation that he has handed over the rest. Someone (Yaʿaqov?) may be called al-Muqaddasī here. The portion of the document on verso is the confirmation that Yaʿaqov's mother has now received all the money, and therefore all parties are now released from further obligations. This reading is tentative, and the document awaits transcription and more definitive study. ASE