מסמך משפטיערבית🌐 תרגום

מסמך משפטי בכתב ערבי. שני נוצרים, ברזוק בן מפרג' וזרין בן מח'לוף

DK 314

MTA

אין תצלום זמין
תצלומים: זכויות היוצרים שמורות למוסד המחזיק — ראו תנאי השימוש באתר הספרייה הדיגיטלית
סוג מסמך
מסמך משפטי
שפה ראשית
ערבית
תאריך
1103-06-26
תאריך מקורי
19 Ramaḍān 496
ספרייה
MTA
אוסף
MTA

מסמך משפטי בכתב ערבי. שני נוצרים, ברזוק בן מפרג' וזרין בן מח'לוף, חוכרים במשותף (בשותפות) גינת ירק (ארץ' אלבקלה) על הגדה המערבית של הנילוס ממוסלמי בשם ת'מאם בן עלי בן חמול. המסמך מפרט את סעיפי החכירה המקובלים. מתוארך: 19 ברמצ'אן 496 להג'רה. לפי תיאורו של גויטיין: שני נוצרים חוכרים ממוסלמי שני שלישים מגינת ירק בפאתי אלכסנדריה, ביוני 1103. המסמך, שנכתב כמובן באותיות ערביות בידי נוטריון מוסלמי, מעניין מכמה בחינות. ראוי לציון במיוחד הפרט הבא: התשלום אינו מבוצע בתום שנת החכירה — כפי שדרש הדין המוסלמי (והיהודי) — ואף לא בתשלומים לשיעורין, כפי שהיה גם נהוג, אלא בסכום אחד בחודש השמיני מתחילת החכירה. אפשר להעלות סיבות שונות להוראה מעין זו. מהערותיו של גויטיין לתרגומו: השמות מרזוק, מפרג', זריק ומח'לוף — כל ארבעתם היו נפוצים כאחד בקרב מוסלמים, נוצרים ויהודים. באשר לכינוי "ימימי": בכתב היד מופיעות בבירור שתי נקודות מתחת ל-י' הראשונה, אך למיטב ידיעתו לא קיים בערבית שם "ימימי", ולכן הוא מפרש את המילה כ"ימאמי" (מיַמאמה, אזור בערב), הנהגה באימאלה — כלומר ē במקום ā. אפשר היה להניח טעות סופר (שתי הנקודות נכתבו למטה במקום למעלה), שאז היה מתקבל הכינוי הנפוץ יחסית "תמימי", אך הוא סבור שהנוטריונים היו מדויקים למדי. ה"ח'ליג'" המוזכר במסמך הוא ח'ליג' אלכסנדריה, נתיב המים הגדול שחיבר בין העיר לנילוס. הביטוי "דונהא" ("מעֵבר לו") משמעו הרחק מאלכסנדריה דרומה. אשר למילה "גשר", אין הוא בטוח אם יש לקרוא ג'סר (גשר) או חד (גבול). המילה "קצר" (ארמון), שמקורה בסופו של דבר באותה מילה לטינית שממנה נגזרה גם המילה האנגלית castle, מציינת גם מבנה חקלאי פשוט. באשר לחודש "טובה" — זהו החודש החמישי בלוח הקופטי (הנוצרי), אשר בשנת 1104 חפף בחלקו את החודש החמישי בלוח המוסלמי שהחל אז ב-31 בינואר. החודש הקופטי מתחיל ב-8 או 9 בינואר. שתי מילים נותרו בלתי מזוהות עקב מחיקה חלקית. בתרגומו הבלתי-מפורסם של גויטיין הוא מעיר בסופו של המסמך כי מופיעה הערה המבהירה שהמילים שנוספו בין השורות (ראו הערות 6 ו-10) הן חלקים מהותיים במסמך. לא צורפו חתימות. צדו האחורי של המסמך משמש למכתב פרטי שנכתב באותיות עבריות. גויטיין מציין כי מר א' שופאני, שהיה עוזר מחקר שלו ב-1962, העתיק את המסמך לאחר שדן בו עמו, וכי מטבע הדברים התחדש הרבה מאז הן בנוגע למסמך זה והן בנוגע לגניזה בכלל.

התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.