טקסט בענייני לוח השנה. מתוארך לשנת 1241 לסל"ק (929–30 לסה"נ)

תיאור

טקסט בענייני לוח השנה. מתוארך לשנת 1241 לסל"ק (929–30 לסה"נ). העותק שלפנינו: סוף המאה העשירית או המאה האחת-עשרה. הקטע הוא חלק מחיבור ארוך יותר העוסק בלוח השנה; הפסקה השמורה בקטע זה מבקשת לתקן את התאריכים בלוח השנה הנוצרי של תקופת הצום (Lent) וחג הפסחא לשנים 1241–1244 לסל"ק. מחזור הפסחא האלכסנדרוני בן 19 השנים, שנקבע במאה הרביעית, מסנכרן את החודשים הירחיים עם השנים השמשיות הקופטיות; אולם הסטיות מן המציאות האסטרונומית הלכו והחריפו עם השנים (וזו הסיבה לרפורמה הגרגוריאנית במאה השש-עשרה). השימוש בחודשים הקופטיים בטקסט זה ממקם את המחבר ללא ספק במצרים. זהו אחד הטקסטים היהודיים הקדומים ביותר העוסקים בחישוב מועד הפסחא. טקסטים יהודיים מסוג זה מתועדים במערב הלטיני החל מן המאה השתים-עשרה, ונפוצים מעט יותר החל מן המאה הארבע-עשרה–חמש-עשרה ואילך, אך זהו טקסט מוקדם אפילו ביחס לחומר היהודי מן העולם המוסלמי. ייתכן שזוהי גם העדות הקדומה ביותר הידועה לשימוש במניין הסלאוקי שניתן לשייך בוודאות למצרים. קיימות עדויות מוקדמות יותר ללוח הסלאוקי מן הגניזה, אך מקורן מחוץ למצרים; ראו למשל מסמך מתוארך לשנת 1182 לסל"ק (870/71 לסה"נ). העדות הבאה בקדמותה למניין הסלאוקי בגניזה מתוארכת לשנות ה-1260 לסל"ק (שנות ה-950 לסה"נ). הקטע הוא דו-דף (ביפוליום) על נייר, אחד מן הדפים החיצוניים של קונטרס; הטקסטים שעל הצד השני אינם קשורים לתוכן זה. תאריך הטקסט עשוי להיות בעל משמעות מסיבה נוספת: ייתכן שהיהודים היו ערים יותר לאופן פעולתם של מחזורי הלוח ו/או לפערים בין הלוחות השונים בעקבות מחלוקת הלוח הגדולה של שנת 921/22. בעמוד השמאלי של הצד האחורי הוסיף סופר אחר מרשם רפואי לטיפול בשלשול.