מכתב, ככל הנראה מאדם בשם אבו אלעז' אל אחיו, בכתב ערבי

תיאור

מכתב, ככל הנראה מאדם בשם אבו אלעז' אל אחיו, בכתב ערבי. נכתב על דף מקופל לשניים (ביפוליו). אחד מארבעת העמודים מכיל פיוט בעברית, ויתר העמודים תפוסים על ידי המכתב עצמו. תיארוך: ככל הנראה סביב המאה ה-14 או ה-15, על פי כתב היד, הפריסה, הכתיב, והשימוש בשורש קשׁע (qšʿ) במשמעות "ראה". השולח מתנצל על היעדרותו ומסביר שהיה טרוד במחלת הילד (מרצ' אלצע'יר), שהחל להחלים מעט (קד תוג'ה אלי אלעאפיה קליל). השולח עצמו מתלונן שלא נותר לו כוח ברגליו ללכת ("ובחק השריעה אין ברגלי כדי שאוכל ללכת בהן"). הוא מקונן על מצבו (ואנא פי אחואל נאקץ): אין יין (לא נביד'), אין חומץ (ולא ח'ל), ואין יבול כלל (ולא חצידה ולא שי). הוא מדווח על אנשים שבאו אליו ועל שיחותיהם בענייני כספים ועסקים. לקראת הסוף הוא כותב ש"כל הקטנים מתגעגעים אליך" (ואלצע'אר כלהם משתאקין), ושעינו כואבת לו בעת כתיבת המכתב עד שבקושי הוא רואה את שהוא כותב, ולכן אל לנמען להאשים אותו על שלא בא לבקרו ("ולא כתבתי לך מכתב זה … [אלא] ועיני כואבת לי, לא ראיתי מה כתבתי, אז אל תקח עליי בכך שלא נכחתי אצלך").