בצד ה-verso: העתק מלא של שיר מאת אשתו של דונש בן לברט, ואחריו החלק הראשון של שיר שני — תשובתו של אבן לברט לאשתו

תיאור

בצד ה-verso: העתק מלא של שיר מאת אשתו של דונש בן לברט, ואחריו החלק הראשון של שיר שני — תשובתו של אבן לברט לאשתו. דונש בן לברט (990-920 לספירה) היה משורר, מדקדק ופרשן ספרדי שפעל בשירותו של חסדאי אבן שפרוט, מנהיג הקהילה היהודית בספרד. ליחסיו של אבן לברט עם בני דורו היה אופי שנוי במחלוקת, אך על אשתו ידוע מעט מאוד. שירה — השיר העברי היחיד הידוע מימי הביניים שנכתב על ידי אישה — זכה לשבחים על איכותו ועוצמתו הרגשית: "הֲיִזְכֹּר יַעֲלַת הַחֵן יְדִידָהּ / בְּיוֹם פֵּרוּד וּבִזְרוֹעָהּ יְחִידָהּ. / וְשָׂם חוֹתַם יְמִינוֹ עַל שְׂמֹאלָהּ / וּבִזְרוֹעוֹ הֲלֹא שָׂמָה צְמִידָהּ. / בְּיוֹם לָקְחָה לְזִכָּרוֹן רְדִידוֹ / וְהוּא לָקַח לְזִכָּרוֹן רְדִידָהּ. / הֲיִשָּׁאֵר בְּכָל אֶרֶץ סְפָרַד / וְלוּ לָקַח חֲצִי מַלְכוּת נְגִידָהּ?" (בתרגומו לאנגלית של פיטר קול). תשובתו של אבן לברט: "הֲבַקַּשְׁתְּ יוֹם מוֹתִי בְּכָתְבֵךְ / 'הֲבָגַדְתָּ וְעָזַבְתָּ שְׁבוּעוֹת'? / הַאִם אֶבְגֹּד בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים / חֲכָמָה אֲשֶׁר הָאֵל נְתָנָהּ? / לוּ עָלָה עַל לִבִּי לְעָזְבֵךְ / הָיִיתִי קוֹרְעוֹ לִקְרָעִים. / כִּי לְבוֹגְדִים בְּרֵעַ נֶאֱמָן / הָאֵל יָבִיא צָרוֹת אוֹיְבִים. / אֲרָיוֹת יֹאכְלוּ אֶת בְּשָׂרוֹ / וְעַיִט יִשְׁתֶּה אֶת דָּמוֹ. / מִי דּוֹמֶה לְכוֹכְבֵי שַׁחַר [...]" (בתרגום פיטר קול). נראה כי בני הזוג נפרדו בעל כורחם בנסיבות קשות, המתוארות בכאב ובתרעומת בשיר נוסף המיוחס לאבן לברט, המופנה למעסיקו: "עֲבַדְתִּיךָ בְּיָגוֹן כִּי כָל סְחוֹרָתְךָ נִמְאֶסֶת. / לֹא אֲלַקֵּט עֲנָבִים וְלֹא אֶאֱסֹף תְּבוּאָה. / בָּגַדְתִּי בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים וְשָׁלַחְתִּי לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת. / עָזַבְתִּי בֵּיתִי וְנָטַשְׁתִּי אֶת הַבֵּן שֶׁיָּלְדָה." העתק נוסף של שיר אשתו של אבן לברט מצוי גם בשני קטעים נוספים השייכים לאותו כתב יד. בצד ה-recto מופיעה כותרת המאשרת כי כתב היד הועתק לאחר פטירתו של רבי שלמה אבן גבירול (כלומר, לאחר 1057 לספירה). העדויות הפליאוגרפיות מצביעות על כך שמדובר בכתב יד מן המאה ה-11, ככל הנראה מצור.