Yevr.-Arab. II 1561

תיאור

פרוטוקול בית דין קראי בבית הכנסת דאר סמחא בקהיר. מתוארך ליום שני, ד' בשבט ה'שכ"א = 21 בינואר 1561. נכתב ונחתם בידי הסופר אברהם בן ישעיה תַּוְרִיזִי (דוגמה נדירה לחתימה דו-אלפביתית מן העת החדשה המוקדמת, בכתב עברי וערבי כאחד). חתום עליו גם אדם בשם יעקב (המכונה "המשרת"). העניין הנדון נוגע לעבד אלג'וואד בן פרג' אללה הכהן, הידוע בכינויו אלח'אזין. הוא פונה לבית הדין ושואל מדוע לא הִרשו לו את הכבוד לעלות לתורה לברכת כהנים. בני בית הדין משיבים כי שמעו ש"השאמיין" (כנראה הכוונה לקהילת הקראים בדמשק או לקהילה הקראית הסורית הרחבה יותר) לא הִרשו לו לעלות, ולפיכך המשיכו במנהג זה עד שיתבררו להם הסיבות לכך. עבד אלג'וואד פונה לבית הדין ומסביר כי הדיין עבד אלעזיז פיירוז אסר עליו לעלות, משום שבני הקהילה חשדו באביו המנוח, פרג' אללה, ביחסי אישות אסורים עם אישה אתיופית (אלחבשייה) במצרים. אין פרטים נוספים על זהותה או על טיב הקשר בינה לבין פרג' אללה. הדיין עבד אלעזיז התכוון לכתוב לקהילה הקראית במצרים ולברר את העניין, אך נראה שמעולם לא עשה זאת. עבד אלג'וואד מבקש כעת מבית הדין להבהיר את העניין, ואלה מאשרים כי ההאשמות נגד האב בדבר האישה האתיופית מעולם לא הוכחו, וכי האב שמר על זכותו לעלות לתורה הן בקהילה הקראית במצרים והן בזו שבסוריה. בית הדין מסכם כי יש להשיב לעבד אלג'וואד את זכותו לעלות לתורה, והמסמך מדווח שאכן עלה למחרת היום (יום שלישי?). הערה: אף שהמסמך אינו מציין את דתה של האישה, ייתכן שיהודי ביתא ישראל שהו במצרים על רקע המשברים שהתחוללו באותה עת בקיסרות האתיופית. במהלך המאה השש-עשרה ותחילת המאה השבע-עשרה איבדו קהילות יהודי ביתא ישראל את עצמאותן הפוליטית בעקבות מלחמות וריכוז מנהלי. כך למשל, בימי שלטונו של הקיסר שרצה דנגל (1563–1597), ניהלו כוחות הקיסרות שלושה מסעות צבאיים רצופים נגד קהילות ביתא ישראל, שבמהלכם שיעבדו רבים מן השבויים ו/או אילצו אותם להמיר את דתם לנצרות. לפיכך ייתכן שיהודים אתיופים הגיעו לקהיר במאה השש-עשרה כפליטים.

Princeton Geniza Project description: Court record issued by a Qaraite beit din at the Dar Simḥa Synagogue in Cairo. Dated: Monday, 4 Shevaṭ 5321 AM = 21 January 1561 CE. Written and signed by the scribe Avraham b. Yeshaʿya Tawrīzī (a rare example of an early modern bialphabetic signature in both Hebrew and Arabic script). Also signed by a certain Yaʿaqov ("ha-mesharet"). The case involves ʿAbd al-Jawwād b. Farajallāh al-Kohen known as al-Khāzin. He asks the court why they have not allowed him the honor of going up with the Torah for the kohen blessings. They answer that this is because they heard that "the Shāmiyyīn" (this seems to refer to the Damascus or wider Syrian Qaraite community) had not allowed him to go up, therefore they have continued the practice until they find out the reason for it. ʿAbd al-Jawwād addresses the court, explaining that the judge ʿAbd al-ʿAzīz Fayrūz had prohibited him because the community suspected his late father Farajallāh of improper relations with an Ethiopian woman (al-ḥabashiyya) in Egypt. No further details are provided about her identity or relationship with Farajallāh. The judge ʿAbd al-ʿAzīz intended to write to the Qaraite community in Egypt and inquire about this matter, though it seems he never did. ʿAbd al-Jawwād now asks the court to clear up the matter, and they affirm that the accusations were never substantiated against the father regarding the Ethiopian woman, and that the father had retained his right to go up with the Torah both in the Egyptian and Syrian Qaraite communities. The court concludes that ʿAbd al-Jawwād's right to go up with the Torah should be restored, and the document reports that he indeed did so on the following day (a Tuesday?). MCD/ASE Note: Though the document gives no indication of the woman's religion, Beta Israel Jews may have been present in Egypt in light of the crises that were unfolding in the contemporary Ethiopian Empire. Across the sixteenth and early-seventeenth centuries, Beta Israel Jewish communities lost their political autonomy through warfare and administrative consolidation. During the reign of Emperor Sarṣa Dengel (1563–97), for example, imperial forces waged three successive military campaigns against Beta Israel Jewish communities enslaving many of those captured and/or forcing them to convert to Christianity. Accordingly, it is possible that Ethiopian Jews came to sixteenth-century Cairo as refugees.