פרוטוקול בית דין קראי שהתכנס בבית הכנסת דאר סמחה בקהיר

תיאור

פרוטוקול בית דין קראי שהתכנס בבית הכנסת דאר סמחה בקהיר. מתוארך: יום שני, ד' בשבט ה'שכ"א = 21 בינואר 1561. נכתב ונחתם בידי הסופר אברהם בן ישעיה תַוְרִיזִי — דוגמה נדירה לחתימה דו־אלפביתית מן העת החדשה המוקדמת, בכתב עברי ובכתב ערבי כאחד. חתום עליו גם יעקב מסוים ("המשרת"). ההליך עוסק בעבד אלג'וואד בן פרג'אללה הכהן המכונה אלח'אזן, הפונה אל בית הדין ושואל מדוע לא הרשו לו לעלות לתורה לברכת כהנים. חברי בית הדין משיבים כי שמעו שה"שאמיין" (ככל הנראה קהילת קראי דמשק, או קהילת קראי סוריה במובנה הרחב) לא התירו לו לעלות, ולפיכך המשיכו במנהג זה עד שיברר להם טעם הדבר. עבד אלג'וואד מסביר לפניהם כי הדיין עבד אלעזיז פירוז אסר עליו לעלות מפני שהקהילה חשדה באביו המנוח פרג'אללה בקשרים אסורים עם אישה חבשית (אלחבשיה) שהייתה במצרים. אין בפרוטוקול כל פרט נוסף על זהותה של אותה אישה ועל טיב יחסיה עם פרג'אללה. הדיין עבד אלעזיז התכוון לפנות בכתב לקהילה הקראית במצרים ולברר את הפרשה, אך נראה שלא עשה כן בפועל. עתה מבקש עבד אלג'וואד מבית הדין לברר את הדברים לאשורם, ואלה מאשרים כי ההאשמות בעניין האישה החבשית מעולם לא הוכחו נגד האב, וכי האב הוסיף להחזיק בזכותו לעלות לתורה הן בקהילה הקראית במצרים והן בקהילה הקראית בסוריה. בית הדין מסכם כי יש להשיב לעבד אלג'וואד את זכותו לעלות לתורה, והמסמך מוסיף כי אכן עלה למחרת (יום שלישי?). הערה: אף שהמסמך אינו מוסר דבר על דתה של אותה אישה, ייתכן מאוד שיהודי ביתא ישראל שהו במצרים באותה עת לנוכח המשברים שפקדו את קיסרות אתיופיה בת הזמן. במרוצת המאה השש־עשרה וראשית המאה השבע־עשרה איבדו קהילות ביתא ישראל את עצמאותן המדינית בשל מלחמות ותהליכי ריכוז מִנהלי. בימי הקיסר סרצה דנגל (1563–1597), למשל, שיגרו כוחות האימפריה שלוש מסעות צבא רצופים נגד קהילות ביתא ישראל, ורבים מן השבויים הועבדו או הוכרחו להתנצר. לפיכך אפשר בהחלט שיהודים אתיופים הגיעו אל קהיר של המאה השש־עשרה כפליטים.