מכתב אל האפרכוס (eparch) הנובי אורווי (اروي) שבעיר אִבְּרים, מאת האמיר וראש שבט בנו כַּנְז

צד א

1. בשם אללה הרחמן הרחים.
2. אני מודיע לאִכְּשִׁיל (מפקד הצבא), אדון הסוסים ווזיר המלך — יאריך אללה את חייו
3. ויקיים את הגנתו ואת רווחתו — כי המפקד סעאדה יצא (אליו) בספינה
4. המפליגה (לפגוש) אותו. מה שאני מבקש מן האִכְּשִׁיל הוא להעניק לו את מעמד
5. האנשים השייכים לעבדַי שקיבלו את חירותם, כמו
6. שאר משוחררַי ועבדַי. אין האִכְּשִׁיל רשאי להתנגד להם בשום דבר קטן
7. ולא גדול, אלא עליו לחלוק כבוד למפקד הנזכר ולדאוג לו ולבני לווייתו הנוסעים עמו.
8. ויישלח אלי מכתבו עם (הוראות) שאבצע למענו, שכן אני מוכן לבצע זאת עבורו, ואסיר תודה לו על כך,

שוליים ימניים של צד א

9. אם ירצה אללה, האדיר והנשגב.
10. השבח לאללה לבדו, וברכותיו על אדוננו מוחמד נביאו ועל בני ביתו, ושלום.
11. די לנו באללה, ומה טוב הוא כמגן.

צד ב, כתובת, טור ימני

12. [לאִכְּ]שִׁיל אדון הסוסים ווזיר המלך,
13. אֻרוּוִי בן ח'יאח', סגן המלך במצודת אִבְּרִים,
14. יקיים אללה את שלומו, את הגנתו ואת רווחתו.

צד ב, כתובת, טור שמאלי

15. מן האמיר הנאמן, המאושר, זרוע החליפות,
16. ניצחון המלוכה, כתר השושלת, גאון הערבים,
17. כנז אלדולה (אוצר השושלת) ומשענתה, מגן היורדים בים, חרב
18. אמיר המאמינים, אבו מנצור מֻתַוַּג',
19. בן חסותו של אלעאצִ'ד, מפקד הצבאות.