תצלומים: זכויות היוצרים שמורות למוסד המחזיק — ראו תנאי השימוש באתר הספרייה הדיגיטלית
סוג מסמך
מכתב
שפה ראשית
ערבית
ספרייה
MIAC
אוסף
MIAC, QI
תיאור
מכתב אל אפרך נובי בעיר אבּרים. השולח כותב ככל הנראה בשם קבוצת סוחרים מוסלמים, שכן לאורך כל המכתב מתייחסים הכותבים אל עצמם בלשון רבים. השולח מזכיר לאפרך שהם — כלומר הסוחרים המוסלמים — תלויים ברצונו הטוב של המנהל מטעם האפרך (מֻתַוַלִּי) בניהול העניינים, מבלי שזה האחרון משקיע הון בעסקאות בשותפות (קַרִיצַ'ה). לפי חוקר הקורפוס, משפט זה עשוי לרמוז לשליטת האפרך ומנגנון המינהל שלו בזרימת המסחר והתנועה של אנשים. הנושא המרכזי של המכתב הוא שפחה (ג'ארייה) ובנה, ראהִם, שנמסרו לידי הכותבים על ידי אדם בשם בַּזִילִי, שהוא גם הנושא של מכתב זה. השולח מתלונן שהשפחה הייתה חולה (מַרִיצַ'ה), ולפיכך רצו הכותבים להשיבה, אף על פי שנבדקה לכאורה שלוש פעמים לפני הרכישה. הם שלחו אותה ואת בנה בדרך חזרה בעודה חולה. במהלך המסע חלה גם השליח שליווה אותם, ובסופו של דבר מתו הן האישה והן בנה. עתה מבקש השולח שהאפרך יסייע לפצותם על ההפסד. הכותבים מציינים שהיו מתייצבים בעצמם לפני האפרך אלמלא החדשות מן הצפון ו"מהומת הארץ" (אִח'תִלַאף אלבִּלַאד), ובמקום זאת שיגרו את בַּזִילִי מטעמם. שליחו של האפרך עצמו בצפון ברח (מילולית: "יצא על רגלי כותנה"; ח'ַרַג' עַלַא אַקדַאם קֻטן) — ואולי מדובר באותו שליח שליווה את השפחה החולה ואת בנה. הכותבים מבקשים מהאפרך להסמיך את משרתיו להוציא בכוח מן השליח שברח את הסכומים שלטענתם מגיעים להם.
תרגום לעברית
צד א
בשם האל הרחמן הרחום.
סיבת שיגור מכתב זה, יאריך האל את חייו של אדוני הנכבד,
האִכְּשִיל (בעל תואר צבאי), שר הסוסים, וזיר המלך, ויתמיד האל את סיועו, את רוממותו, את עלייתו,
את הדרו, את מעלתו ואת התנשאותו, וידכא בהשפלה את מקנאיו ואת אויביו — עבדיו
[נושקים את האדמה בי]ן ידיו ומודיעים לו כי לא נעלם ממנו שעבדיו
היו סומכים על המנהל האדמיניסטרטיבי אשר לפניו בלא שותפות כספית. הם מודיעים לו כי
השפחה אשר הענקת לעבדיך על ידי בַּזִלִי, היתה
חולה, ועבדיך רצו להשיבה, אך השליח אשר
היא ליוותה חלה, והשפחה ובנה, רַאהִם עבדך, נבחנו לפני הקנייה שלוש
פעמים, והנה היא ובנה מתו. ואשר לעבדיו (כותבי המכתב), הוא היודע היטב את מצבם,
והם אינם מבקשים ממנו אלא לפי מה שמסופר עליו משבח נעלה
ומדברי חן ומתפילה חסודה, אז שים אותנו במעמד המודים לו, כשאר האנשים,
שוליים ימניים של צד א
אסירי תודה להיאסף
אל חסדו ולהלל אותו. האנשים אינם מבקשים להשיג דבר
אלא בבקשת חסדך. ואולם אנו — הפסדנו זאת.
צד ב
אלמלא הידיעות שאנו שומעים מן הצפון ומהמהומות בארץ, היו
עבדיך מקפידים להתייצב לפניך לנשק את האדמה ולמלא את
חובותיהם. אך אתה יודע שאין לך עבדים (אַלרִּקּ) לשלוח אל הארץ הצפונית לקבל
ידיעות. לכן שלחנו את נושא המכתב הזה, בַּזִלִי. ועשה עמו כראוי לדרכך (בניהול העניינים)
וכפי יכולתך, שהרי הנושא (המוביל) שלך ברח (מילולית: "יצא על רגלי כותנה"). אנא הורה
שיינתן צו שלך לחלק מעבדיך לחלץ ממנו בכוח את המגיע,
אם ירצה השם. עבדיך מייחלים לחסדך ולנדיבותך, כשם שנהנו בלא הרף
והגיע הנושא את המכתב, מודה על נדיבותה ועל מה שעשתה
מן החסד, ואנו מודים לה על כך ומסייעים לה בזה אם ירצה האל.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Geoffrey Khan, Arabic Documents from Medieval Nubia (Cambridge: University of Cambridge and Open Book Publishers, 2024)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.