שטר משפטי בערבית המאשר את מכירת מחצית בית מאב לבנו ולבתו של הבן

תיאור

שטר משפטי בערבית המאשר את מכירת מחצית בית מאב לבנו ולבתו של הבן. המכירה עצמה נערכה בחודש שעבאן 839 להג'רה (מרץ 1436), והאישור ניתן בשלישי בד'ו אלקעדה 841 (אפריל 1438). הבית עומד ב"חארת זווילה, בסמטת אבן סמיח שבעאשוריה", והנכס גובל בקיר המדרסה אלעאשוריה. שם הסמטה, אבן סמיח, נקרא על שם בית הכנסת הקראי שהיה ממוקם בסמטה זו, בסמוך למדרסה, כידוע ממסמכים אחרים ומתוך ה"ח'טט" של אלמקריזי. בצד האחורי של המסמך מופיעות הודעות נוספות שאושרו בבית הדין בנוגע לבעלויות נוספות על הנכס: בשנת 1468 רכשה הבת מאביה את חלקו, כך שכעת היא בעלים על מחצית הנכס כולו; מיד לאחר מכן מכרה את כל חלקה לעבד אללה בן אבראהים בן צדקה, הידוע בכינוי אבן צפר, יהודי רבני; בשנת 1499 מכר בעלים זה את הבית לבנו ולאחיינו בחלקים שווים, והם מזוהים כיהודים קראים (האחיין מעביר אז את חלקו לאחותו); בשנת 1506 מכרה האחות את חלקה, מחצית מהבית, לאישה קראית אחרת בשם שרה בת עבד אלחק בן עבד אלואחד, הידועה בכינוי אבנת אלחוואש; ביולי 1517 רכשה אותה אישה את המחצית השנייה של הבית מבנו של אבן צפר הנזכר לעיל בשנת 1499; בשנת 1535 מכרה את הבית לשתי נשים קראיות אחרות. הערה בגב המסמך, בכתב יהודי-ערבי מאוחר יותר, מתארת את הנכס כמצוי "בסמטת דאר סמיח, ידוע בבית הכנסת ובמדרסה אלעאשוריה" (פי זקאק דאר סמיח וישהר באלכניס ובאל מדרסה אלעאשוריה). המסמך היה בידי הקהילה הקראית בקהיר בבית הכנסת דאר סמחה שבחארת זווילה, ותועד שם בידי ד.ש. ריצ'רדס בשנת 1969, שפרסם בהמשך את תיאור כל המסמכים שמצא שם במאמרו משנת 1972 (כמסמך מס' VI). המסמך מועתק במלואו בנספח למאמר. כיום מצוי המסמך באוסף הספרייה הלאומית בישראל.