מסמך משפטיארמית, עברית, יהודית-ערבית

מסמך משפטי: שלושה מסמכים משפטיים על רוטולוס אחד

T-S 16.148 + Moss. VII,4.2

ספריית קיימברידג' · אוסף מוסרי

סוג מסמך
מסמך משפטי
שפה ראשית
ארמית, עברית, יהודית-ערבית
תאריך
1086-05-14
תאריך מקורי
27 Iyyar 4846
ספרייה
ספריית קיימברידג' · אוסף מוסרי
אוסף
CUL, T-S ; Mosseri, Moss.

מסמך משפטי: שלושה מסמכים משפטיים על רוטולוס אחד. התיארוך (על פי הרשומה השנייה): כ״ז באייר ד׳תתמ״ו (14 במאי 1086). שלושת המקרים נוגעים למעאלי בן ח׳לף ולדינרי עדלייה שערכם היה כשלושה דינרים רגילים ואשר לא היו בשימוש הציבור. לפי גויטיין, דינרי עדלייה הם "הנפקות מיוחדות ומהודרות שלא היו אמורות להיות במחזור". ברשומה הראשונה, שהיא מקוטעת, תבע מעאלי בן ח׳לף את אחיו אבו נצר מנצור בקשר לעסקת פשתן בשווי של בין 40 ל-50 דינרים. נזכרים גם אבו סהל אלצירפי ומבורך בן נחום, ויפת בן אברהם, מנהל בית הטביעה (מתולי דאר אלצ׳רב), אשר שכר או רכש חלק מבית ממנצור בן ח׳לף והעביר אליו אוצר שנוי במחלוקת שנמצא ליד מסגד אלקובה במצודת היוונים. בשורה 6 נאמר: "הוא הראה לו דינרים טמונים בשכונת מסגד אלקובה". המשך הרשומה נראה כרומז למעילה בבית הטביעה. הסיום, בתרגום גויטיין (עם עריכה קלה של מרינה רוסטו): "לבסוף התייצב לפנינו ברכאת בן ח׳לף, ומסר את העדות הבאה: מעאלי בן ח׳לף הביא אותי אל ביתו של יפת בן אברהם ונתן לי סל עם אבקת זהב, אשר נשאתי אל בית אחיו מנצור בשעת לילה. למחרת בבוקר, ניפה מנצור בן ח׳לף את האבק שהבאתי אליו, הביא לקוח מוסלמי ומכר לו אותו בכשלושה דינרים בנוכחותי. רשמנו את אשר נאמר לפנינו וחתמנו, כדי שישמש שטר לשמירת זכויות ולראיה". במסמך המשפטי השני שברקטו, הנושא את התאריך כ״ז באייר ד׳תתמ״ו, מעיד מנשה בן יעקב שלפני שנים רבות בא אליו מנצור בן ח׳לף, אחיו של מעאלי, בלוויית שני מוסלמים שדרשו ממנו תשלום עבור פשתן שקנה מהם. מנצור הושיט לו (למנשה) דינרים לשקילה, ומנשה מצא ביניהם 15 או 17 דינרי עדלייה, דבר שהחריד אותו, שכן מטבעות אלה לא היו זמינים לציבור. הוא שקל אותם ומסר אותם למוסלמים כתשלום עבור הפשתן, ובהמשך ביקש מאחד המוסלמים להחליף עמו שלושה או ארבעה מן הדינרים, למרות חששו הקודם. מנשה לקח את דינרי העדלייה, כפי הנראה כדי למנוע ממנצור להיקלע לצרות מהשימוש הפומבי בהם; לאחר מכן יעץ מנשה למנצור שאם יש בידיו עוד מטבעות כאלה, אל לו להראותם בפומבי אלא להיפטר מהם בסתר. כאן מסתיימת עדותו של מנשה, ובשלב זה שואל בית הדין את מנצור מה עשה לאחר מכן. מנצור השיב: "אמרתי לו שאין לי עוד מטבעות מסוג זה, אלא שלוויתי אותם מאחי", מעאלי. שבועיים לאחר מכן נחשפה פרשת מעאלי ומעילתו במשק הבית של יפת בן אברהם, מנהל בית הטביעה. המסמך השלישי, שעל הוורסו, נכתב בידי הלל בן עלי וחתום בידו ובידי עלי הכהן בן יחיא ויאשיהו בן משה. יפת מציג טענות נגד מנצור, גם הן בעניין דינרי עדלייה. (המידע מתבסס על תרגומו של גויטיין.) צירוף: אלן אלבאום.