מכתב מאֻם דאוּד אל אחיינה (בן אחיה) אבו זִכרי בן אליהו

צד א

1. בש' ר'ח. מן אום דאוד עמתך.
2. יפיפית מבני אדם.
3. ברוך הגבר אשר.
4. ברוך אתה בבואך.
5. אל הוד מעלת אדוני הרופא הנכבד והגדול,
6. השיח' אבו זכרי, יאריך אלוהים ימיו ולא
7. ימנע ממנו מיטב ההצלחה, יאחד אלוהים את פזורינו במהרה
8. ולא לאחר זמן רב, אם ירצה השם יתעלה. הריני מודיע
9. בזה לאדוני השיח' אבו זכרי, כי
10. שמחה גדולה הייתה לנו בהיעדרך, שכן בחסד אלהי
11. ישראל זכתה שפחתך סת אלימן לשמחה עצומה במעמד
12. אדוננו הנשיא, והיו קידושין נאים על
13. מרתבה (רציף/במה) נאה, ועליה ישבו אדוננו הנשיא
14. ואדוננו הדיין ואדוננו ר' שמואל, והחתן
15. הבה אללה בן המלמד פתוח בן אלעמאני.
16. אלוהים יזכה אותך בבתך, אמן. ועתה, אדוננו,
17. אנו מבקשים מטובך שתדבר עם השיח' אבו
18. אלכרם בן אלסקלי בעניין שמונה־עשר הדרהם.
19. ומסור בשמי שלום לאביך ר' אליה. ואין
20. לעולם טעם בהיעדרך. ושלומך יגדל ואל ידל.

צד ב

21. ועתה, השיח' אבו זכרי, היוועץ עם אמך יחד עם
22. בת כרים (ח'רים), ואמור להן: הכינו קפץ (סל) חדש
23. ושימו בו את הקערות הסיניות (חרסינה), ושִלחו. ואמור עוד:
24. מה עלה בגורל העמאמה (הטורבן)? הרי כאן טורבן
25. מונח, וכבר אלוהים פטר אותנו ממנו. וחייך,
26. לא ריביתי לבקש את הרב, כדי שנרבה
27. את המעט.

כתובת

28. יגיע לקהיר המשומרת, וימסר לבן ר'
29. אליה, השיח' אבו זכרי. ושלום