שטר שכירות. מתוארך לשנת 531 להיג'רה, היא שנת 1136/37 לספירה. עלי בן חסאן בן מעאלי אלטראבלסי שוכר בית קטן עם גינה על גדות הנילוס מידי השייח' אבו אלחסין סעיד בן מנצור, אחד מן המתוַלִּין אלג'וואמע ואלמסאג'ד אלמעמורה (הממונים על מסגדי הממשלה והמסגדים המתוחזקים), למשך ארבע שנים, בתמורה לשמונה או שמונה ורבע דינרים לשנה.
תרגום לעברית
בשם האל הרחמן והרחום. השבח לאל לבדו.
זהו מה ששכר עלי בן חסאן בן מעאלי אלטראבלסי, תופר העורות, שהוא כיום איש בגיל העמידה, שחום-אדמדם טהור בגון עורו,
חלק שחמומיות, בעל מצח חלק ובו מעט קמטים, בעל שיער בהיר בין הגבות, עיניו חומות כהות, אפו קמור, זקנו עגול, וחסרה לו שן החותכת הימנית העליונה,
שכר מן השיח' ת'קת אלמלך צניעת אלדולה אבו אלחסין סעיד בן מנצור,
אחד המפקחים על דיואן (משרד) מסגדי יום השישי והשכונה המשגשגים. הוא שכר ממנו, בתקיעת כף אחת ובחוזה אחד,
את כל הבית הקטן שבתוך הגן הידוע בשם אלזיתון, אשר עצמו מוצא מן השכירות הזאת,
חוף הנילוס המבורך ומקומות שונים (אחרים). זהו הבית הקטן שבתוך הגן,
בעל הדלת עם כיפת הקשת, הפרוזדור, חצר תחתונה, חדר מגורים שבמרכזו מזרקה,
בעל דירות עליונות, יחד עם השירותים והזכויות. הדבר ידוע היטב במקומו וניתן לזיהוי בקלות,
עד שאין צורך במיצוי תיאורו והגדרתו כאן. (הבית הקטן הזה), אשר כולו, כפי שהצהיר השיח' ת'קת אלמלך צניעת אלדולה זה, המשכיר,
שייך לו ובבעלותו כנכס תקף וכזכות מחייבת בעלת תוקף חוקי, בחזקתו, והוא
פנוי, ללא כל מטרד. (הוא השכיר אותו) לתקופה של ארבע שנים תמימות רצופות, שראשיתן ביום הראשון
של ד'ו אלקעדה שנת חמש מאות שלושים ואחת, וסופן ביום האחרון של שוואל
שנת חמש מאות שלושים וחמש, ייתן האל להגיע לכך בשגשוג, בבריאות, בביטחון ובשלום,
תמורת דמי שכירות שסכומם בתקופה זו, במזומן, ממתכת טובת סגסוגת ובדוקה,
הוא שלושים ושניים דינרים, בשיעור של רבע לכל שנה מהן, שהם שמונה דינרים, ולחודש
שני שלישי דינר [מסוג ה]טוב, שכירות תקפה ובת-פועל, כאשר דמי השכירות הללו ישולמו בתשלומים על ידי שוכר זה,
אשר מתחייב לשלמם למשכיר זה מדי חודש בחודשו, תשלום בסוף כל חודש, ללא דחייה, ללא עיכוב,
ללא מחאה בטענה כלשהי, ללא תירוץ בכל אמתלה, ללא שבועה וללא התדיינות משפטית, לאחר תום הסכם זה, הבדיקה (של הנכס),
המסירה ו(מתן) ערבות בפני פגם בקניין. עדות על הודאת השיח' ת'קת אלמלך צניע[ת אלדולה],
המשכיר, ושל השוכר על כל הכלול בו, ניתנה לאחר שנקרא בפניהם, בהיותם בבריאות שלמה, בעשור [האחרון]
של שנת חמש מאות שלושים ואחת.
אברהים בן שווייח' בן יחיא בן [ ] העיד
על הודאת השוכר בכל האמור בו, בתאריכו.
עבדאללה בן ת'אבת בן מחמד בן אחמד העיד
על הודאת השוכר בכל האמור בו, בתאריכו.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Geoffrey Khan, Arabic Legal and Administrative Documents in the Cambridge Genizah Collections (Cambridge: Cambridge University Press, 1993)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.