שטר הודאה (אקראר) בכתב ערבי. תיארוך: המסמך מזכיר תקופה של שש שנים שראשיתה בחודש שוואל 512 להג'רה וסופה ברמדאן 518 להג'רה. מאחר ששוואל 512 להג'רה החל ב-14 בינואר 1119, יש להניח שהמסמך נערך זמן קצר לפני מועד זה. יהודה בן ישראל בן אפרים אלאסראאילי אלתאג'ר, המוכר בשם אבן אבי כת'יר, חייב ככל הנראה 100 דינרים לאבו כת'יר אפרים בן יוסף בן אברהים אלאסראאילי (שורה 3). הביטחון שהוא מעמיד הוא בית קטן (דווירה) הממוקם בפוסטאט, ובהמשך מובא תיאור של הנכס. בשטר נזכרים שמות רבים נוספים, משום שמדובר בנכס הגובל בנכסים מוסלמיים. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיס ההערות של גויטיין.)
תרגום לעברית
בשם [האל הרחמן והרחום]. השבח [לאל לבדו, ודי בו.] ושלום על עבדיו אשר בחר.
הודה יהודה בן ישראל בן אפרים הישראלי הסוחר, המכונה אבן אבי כת'יר, בפני עדי שטר זה, והעיד אותם על עצמו, בהיותו מרצונו, לא אנוס ולא מוכרח ולא כפוי ולא בור לגבי מה שהודה בו, בהיותו בריא בשכלו ובגופו,
ופעולותיו תקפות, ועדי שטר זה מכירים אותו ומאמתים אותו הכרה נכונה, קיימת וברורה, וכי הוא-הוא המודה הנקוב בו בשמו ובעצמו, שעליו ואצלו ובחזקתו ובאחריותו ומרכושו הנקי, בזכות חובה ובעניין תקף ומחייב [ ]
אבי כת'יר אפרים בן יוסף בן אפרים הישראלי, ממטבע השקול, הטוב, המובחר, מאה דינרים אחד, חוב קיים המוטל עליו לו, וזכות מחייבת בת תוקף חוקי, שפירעונה על ידו לו נדחה [ ]
לו בו לאחר תום שש שנים שלמות ורצופות, שראשיתן תחילת שוואל שנת חמש מאות ושתים עשרה, וסופן תום חודש רמדאן שנת חמש מאות ושמונה עשרה, יביאו האל אליה בטוב וב[בריאות], בתשלום אחד, ללא [דחייה, ללא טענה בטענה]
ולא באמתלה בעילה, ולא בשבועה באל יתעלה, ולא בדין. והודה יהודה בן ישראל בן אפרים הישראלי הסוחר, המודה הזה, כי הוא בעל יכולת לפרוע סכום זה, והוא ממטבע השקול, הטוב, מאה דינרים אחד ו-[ ]
וכי לא יטען בעניין זה חוסר-כול, ולא פשיטת רגל, ולא מצוקה, ולא חורבן [חזקתו בשום פנים] ולא בשום סיבה. ולאחר השלמת זאת וכניסתו לתוקף, מִשכן המודה הזה אצל המודֶה-לו, כביטחון על חובו הנזכר, וכהוכחה על מה שאמר [כי הוא בבעלותו]
בעלות תקפה וזכות מחייבת בת תוקף חוקי בידו, והוא כללות הדוירה (בית קטן) בעלת שלוש הדלתות, שאחת מהן קמורה בכיפה, נכנסים דרכה לפרוזדור קטן שממול הנכנס בו סולם של תיבות עץ שבו עולים לקומה [ … השנייה]
מדלתותיה, מגיעים דרכה לאורוותה שהיא מזכויותיה. השלישית מהן, נכנסים דרכה למרפסת [המשקיפה על ] ועל אורוותה הנזכרת. (הבית) בעל האשנב והגגות המישוריים ו-[ … ]
אשר בפֻסטאט מצרים, ברובע הידוע ב-[ … ב]סמטה שאינה נפתחת המכונה [ … ] סמטת [ … ] משמאל לנכנס בה, והיא בסמוך לבית הבד שנתחדש לסחיטת שמן, והיא הסמטה [ … ]
שממנה עוברים לסמטת אבן בכיר ולדרב סלסלה ולסמטות ה-[ ] ודרכיהן, ולספסלי בני סום, ולתג'יב ולשוק הגדול, ולבית המעצר של בנאנה, ולסוחרי הבדים, ולקצר אלרום הידוע גם כקצר אלשמע ו-[ ]
אלה באלה. מקיפים אותה, כוללים ומגדירים אותה [ארבעה גבולות. הגבול הראשון, שהוא הדרומי,] מגיע עד החורבה הידועה לשעבר בשם בני הלאל, ואחר כך בשם המשרד המבורך של אלאפדל. הגבול השני, שהוא הצפוני, מגיע עד בית הבד ה-[ ]
הקאדי אבו בכר אחמד בן מחמד בן אבראהים אלרובאני, השאהד שכיהן במצר לפנים [ ] ביניהם חצר הסמטה שבה היא נמצאת, הידועה בשם אבן אלעזיז. אל גבול זה פונות שלוש דלתותיה הנזכרות, והאשנב [ ]
הגבול השלישי, שהוא המזרחי, מגיע עד המסגד שם [ הגבול] הרביעי, שהוא המערבי, מגיע עד הבית הידוע כרכושו של אבו אלפרג' עמראן בן אסמאעיל בן נחום הישראלי, ואחר כך בשם יורשיו, מִשכון [תקף]
תקף, מבוצע וקיים. ומסר [ ] את כל מה שחל עליו המשכון הנזכר, וזה נתקבל ממנו, ועבר לחזקתו ו-[ ]
הנזכר[ת] וכהוכחה [ ] על תנאי שאם ייתום [ ] בחובו הנזכר המסוים בו [ ] ובא כוחו ומיופה כוחו במכירת כל הדוירה המוגדרת [ ]
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Geoffrey Khan, Arabic Legal and Administrative Documents in the Cambridge Genizah Collections (Cambridge: Cambridge University Press, 1993)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.