T-S 13J1.3

תיאור

מסמך משפטי. שטר שחרור (אברא). מתוארך: ספטמבר 1016. מקום: פוסטאט. עמאר בן יוסף הצבע משחרר את שמואל הכהן בן משה בן צמח מכל התביעות, ומוותר על כל תביעה לכספים החייבים על ידי מספר אנשים נקובים בשם במליג'. ייתכן שחובות אלה היו חשבונות לתשלום, או שהיו השקעות בשותפות שביצעו עמאר ושמואל. גויטיין מציע שהמסמך נכתב בט' בתשרי (ערב יום הכיפורים) "משום שאנשים ממליג', שבה פעל בית המלאכה, הגיעו לפוסטאט לקראת [החג] והיו יכולים לשמש עדים לשחרור", אך לפי ליברמן אין כל ראיה לכך שמי מהעדים הגיע ממליג'. עם זאת, ייתכן שבית הדין בפוסטאט היה עמוס ממש לפני יום הכיפורים, כשבעלי דין ביקשו לסדר את ענייניהם לפני בוא החג — דבר שיכול להסביר את מספרם הרב של העדים. ייתכן שאין זה מקרה ששטר שחרור זה מהתחייבויות שותפות נכתב סמוך לחג המסמל את השחרור האלוהי מן העברות של השנה החולפת. גויטיין מאפיין שותפות זו כשותפות "תעשייתית" המתרכזת סביב בית מלאכה, מאחר שעמאר מזוהה כצבע. אולם אין פרטים לגבי מושא השותפות ואופייה, ועמאר מותיר את כל התביעות בידי שמואל — דבר המותיר פתח לאפשרות שלא היה השותף הראשי אלא עבד למעשה תחת שמואל. במסמך תשע חתימות, ובהן חתימתו של אלחנן בן שמריה.

Princeton Geniza Project description: Legal document. Record of release. Dated: September 1016. Location: Fustat. ‘Ammār b. Joseph the Dyer releases Samuel ha-Kohen b. Moses b. Ṣemaḥ from all claims, and relinquishes any claim to funds owed by a number of named individuals in Malīj. These debts may have been accounts receivable, or may have been partnership investments made by ‘Ammār and Samuel. Goitein suggests that the document was written on 9 Tishri (Erev Yom Kippur) "because people from Malīj, where the workshop was operated, had come to Fusṭāṭ for [the holiday] and were able to witness the release", though Lieberman says there is no evidence that any of the witnesses came from Malīj. Still, the court in Fusṭāṭ may have been busy just before Yom Kippur, with litigants wanting to set their affairs in order before the holiday began – this could explain the number of witnesses. It may be no coincidence that this release from partnership obligations is written just before the festival which marks divine release from transgressions in the year which has just ended. Goitein characterizes this as an "industrial" partnership centered around a workshop, because ‘Ammār is identified as a dyer. But there are no details concerning the object and nature of the partnership itself, and ‘Ammār leaves all claims to Samuel, leaving open the possibility that he was not the principal, but was instead working for Samuel. There are nine signatures, including that of Elhanan b. Shemarya. (Information from Lieberman, "A Partnership Culture," 212)