פנקס בית דין מפוסטאט. הדפים הגבוהים חריגים לפנקסי בית דין

תיאור

פנקס בית דין מפוסטאט. הדפים הגבוהים חריגים לפנקסי בית דין. הפנקס כולל 7 רשומות, ומתוארך לשנת 1532 למניין השטרות, היא 1220/21 לספירה. הסופר נראה מעט דיסלקטי (למשל כותב פאדיה במקום פאאִדה, וצַ'מאן במקום צַ'אמִן). (1) שותפות בחנות בין [...] פֻתוּח וסֻלַיְמאן. (2) חוזה שכירות על נכס הקרוי טַבַּקַת אלבֻּרג' (אולי בהתייחס למגדל? או לשובך יונים?), לתקופה של 10 שנים. המשכיר: אבו אלפרג' אבן אלאבזארי. השוכר: אבו אלעלאא אלצַבַּאע'. דמי השכירות: 12 דרהם לחודש. (3) עוסק במַכַּארִם בן אבו אלרִצַ'א. הפרטים קשים לפענוח; הרשומה נוגעת לבית, לירושה ולמכר. חתומים עליה: חלפון בן סעיד הכהן; עזראהל(??) בן יפת המלמד. (4) קשה לקריאה ומחוקה. אולי עוסקת בפירעון חלקי של חוב. (5) שידוכין. החתן: אבו אל[...]. הכלה: מֻדַלַּלַה בת מֻפַצַ'ל אלצַאאִע' (הצורף). המוהר המאוחר (מֻאַכַ'ר) עומד על 50 דינרים. הרשומה חסרה ומחוקה. (6) שטר חוב. אבו אלעלאא וְאִסמאעיל חוכר המסים של מִנְיַת ע'מר מודים שהם חייבים לאבו נצר, גיסו של "אדוננו" (ככל הנראה ר' אברהם בן הרמב"ם), סכום של 773.5 דרהם. הם יפרעו את החוב על פני 4 חודשים. ככל הנראה יפרעו (הפועל שבו נעשה שימוש הוא נק"ד, כלומר "לצרוף/לבחון") 73.5 דרהם באופן מיידי, כדי שהיתרה תהיה סכום עגול. הדיינים הנוכחים היו אליהו (בן זכריה) ויחיאל (בן אליקים). (7) רשומה זו נדונה ותורגמה על ידי משה יגור. בשולי הדף מופיעה פסקה ראשונה המזכירה לידת ממזרת (כלומר יהודייה שיוחסה נפגם על פי ההלכה). פסקה שנייה, בכתיבה ניצבת לראשונה, מבהירה את סיבת מעמדה המשפטי של הנולדת, ומציינת את המרתה של אמה. כך משמש המסמך דוגמה לחלק מהבעיות החברתיות והמשפטיות שיכלו לצמוח מנישואי מומרת יהודייה. יתרה מזאת, הוא רומז על קשרים נמשכים בין מומרים לבין קהילתם לשעבר, לנוכח האפשרות שהבת ה"ממזרת" תבחר לשמר את מקומה בקהילה היהודית. תרגום יגור: "נולדה בת ל'בן הידוע' (אבן יעלמו?) מבת טֻוַיְר אלעַשַאא, והיא ממזרת. [הדבר אירע] בשנת 1532 [למניין השטרות, המקבילה לשנים 616–17/1220–21]. ו[היא ממזרת] משום שאמה המירה את דתה בעודה נשואה לאפרים אלדַמירי, והוא לא כתב לה גט, והיא נישאה לבו עלי 'בן הידוע' בבית דין מוסלמי [כלומר 'בדין הגויים']." על השם החריג טֻוַיְר אלעַשַאא, אולי "פרפר לילה" או "עש הערב", ראו את אותו שם במסמך מוקדם ב-80 שנה, ובמסמך נוסף מעט מוקדם יותר, ובכרטיסיית גויטיין #19543, שבה תהה אם מדובר במקצוע הקשור לארוחת הערב — אך מהופעת אותו שם עצמו בשלושה מסמכים בלתי־תלויים ברור שטֻוַיְר הוא חלק מן השם עצמו. המהדורה של רשומה 7 מבוססת על עבודת הדוקטור של יגור, מסמך מס' 27.