מכתב מאבו אלברכאת בן אבו אלחסן אל רבי שלמה בן אליהו, בערבית־יהודית. השולח הוא ככל הנראה בן משפחתה של סת גזאל בת אבו אלפרג', אשתו של שלמה. אבו אלברכאת מזכיר לשלמה כי בני משפחתה של סת גזאל הסכימו רק בעל כורחם לתת לה לצאת לאלכסנדריה מלכתחילה, וכי ויתרו על עמדתם בתום לב, מתוך אמונה שהוא ינהג בה כשורה. הכותב ממשיך ודוחה את טענותיו של שלמה בדבר עצלותה של סת גזאל, נוזף בו על גסות רוחו ועל חוסר האמפתיה שהוא מגלה כלפי אשתו הצעירה, ומנסה לבייש אותו חברתית כדי להוביל אותו לנהוג כראוי. לפי אוה קרקובסקי, המסמך משמש דוגמה לתופעת הנעורים הנשיים כפי שהיא משתקפת בתעודות הגניזה. ככל הנראה מדובר בצירוף עם קטע נוסף, כפי שזיהה עודד צינגר.
תרגום לעברית
צד א
טוב לבו של האדון...
והכאתה בכל יום שישי. אך דבריך שלך מעידים עליך, וההוכחה
היא שאתה אומר "אינה סורקת את שערה". הוי נבון, אילו הייתה
חשה בטוב, האם הייתה יושבת בלי לסרוק את שערה? שהרי
אילו הייתה בטוב, גופה היה מבושם, שערה
סרוק ומחולק, ועיניה כחולות בכוחל. ואשר לדברי האדון
שהיא חצופה — הרי היא משלך ואליך, ובת דודתך (בת אחות אמך)! והאם יהודי
מייחס לבן ישראל חוצפה? האין האדון יודע ש
המילה "וקאחה" (חוצפה) היא תרגום של "עז פנים" ו"ממזר בן נדה"? חלילה לאדון
הנכבד מלנקוט לשון זו! ואשר לדברי האדון שהיא
אינה עושה מלאכה — אמך אינה יודעת מה מלאכתה. הדבר
נסתר ממנה. וכיצד תיעשה מלאכת הבית כראוי
אם עשיתם אותה למשרתת? הלוא ידעת
שהיא בודדה, זרה, יתומה וקטנה, ואין לה
משען להישען עליו זולת אלוהים — הוא עוזרה ומנחם יתמותה.
הרי האדון יודע שקיבלנו בלב שלם את שהותה
אצלכם ואת פרידתנו ממנה, ואנו סומכים על נדיבות
האדון, על אבירותו, על יראתו, על תלמודו ועל
ייחוסו המכובד. לכן כולנו סומכים על אבירותך
ויודעים שלא תאבד אותה ולא תשבור את לבה, שכן אתה נבון
ומיטיב להנהיג. יי'טיב לך אלוהים ויצליחך בעולם הזה ובעולם הבא.
וחי התורה, אחי ביקש לבוא אליכם, אלא שהוא
חושש מדיבור ומרכילות שבין המצרים לזרים.
עם כל זאת, נהג עמה במיטב מעשיך הטובים — טוב שתעשה יסתדר
לטובתך. שלום מיוחד לכבודך, ומסור שלום
לאב היקר — אלוהים אל יחסירנו ממנו ומתפילתו,
ומסור שלום לרופא היקר, הזקן "הישר", יאריך אלוהים
ימיו, ומסור שלום להגבירה המכובדת סת ריחאן,
ולאחות הנכבדת יכבדה אלוהים, ולסת אלכיר, ול
שיח' סמחון שלום. ומסור שלום לסת ג'זאל, והודע לה
שלעבדך נולד בן ושמו הלאל.
יראה לה אלוהים ילדים בקרוב. וקרא לפניה מכאן
את המילים הללו: הוי סת ג'זאל, //זכרי// את חינוך
אמך ואביך //אחיך//. משביעך במי שיראה לי אצלך בן,
אותו הדבר שהיית עושה עם אביך וסביך ודודיך —
נהגי כך עם הדיין אדונך הגדול, ועם בעלך
ועם דודתך, דהיינו שבכל יום בבוקר ובערב תנשקי
[את ידיהם ...]
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Motzkin, "The Arabic Correspondence of Judge Elijah and his Family" (PhD diss., n.p., 1965), 2., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.