דף כפול (ביפוליו) מתוך פנקס בית דין בכתב ידו של הלל בן עלי (פעל בשנים 1066–1108 לספירה). התיעוד: 1066–1108 לספירה, אך טווח זה ניתן לצמצום נוסף על סמך אזכורה של ווחשה אלדלאלה. הדף הכפול נושא העתק של צוואת ווחשה הסרסורית (המתווכת), המפרטת חפצים שונים וסכומי כסף שהורישה לקרובי משפחה ולמטרות צדקה ודת; מינוי בן שנולד מחוץ לנישואין כיורש וההסדרים שנקבעו עבורו, וכן מה לעשות אם ימות בטרם הגיעו לבגרות; הוצאות הלוויה; והפניות להצהרות שנערכו קודם לכן. הסכום הכולל המוזכר בצוואה הוא 689 דינרים — הון עתק, והוצאות הלוויה המפורטות היו נדיבות במיוחד לתקופה. ביחס לאביו של בנה היחיד מציינת ווחשה: "לא יקבל אף פרוטה". הצוואה מזכירה מסמך/מסמכים שהועתקו על ידי הסופר אבו מנצור בן איוב. לפי מאמרו של ש"ד גויטיין על "אישה יהודייה אשת עסקים מן המאה האחת-עשרה" (1967).
מנדיל (ממחטה) דביקי בשני דינרים, ונקאב (רעלה) בשני דינרים.
צד ד
וכסא (כיסוי) תסתרי (מן העיר תוסתר) בשישה עד שבעה דנא',
וארון, ושכר סבלים, ושאר הוצאותיי
כולן — עד שאגיע לקברי וייבנה
קברי. ומה שיישאר מן החמישים דינ' יחולק
בין החזנים שילכו אחרי מיטתי, לכל אחד מהם
לפי מעמדו ומעלתו.
מה שיש לי ומה שעליי — כבר קבעתי זאת במסמכים
הערביים; ייעשה על פיהם.
המלמד ר' משה — ילַמדו
את המקרא ואת התפילה, כפי שראוי שיֵדע.
יילקח לו כיסוי ומצע, יינתנו למלמד כדי שיוכל
לגור עמו, וישולם לו מכלל
מה שיש לו, בכל שבוע חמישה דראהם,
כפי שיראה בית דין והזקנים.
כל מה שכתוב במסמכים הערביים —
הוכתב על ידי. מה שנכתב מלמטה בכתב ידו של השיך'
אבו מנצור בן איוב (איוב), ובכתב ידו של אדם אחר.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, "A Jewish Business Woman of the Eleventh Century," The Jewish Quarterly Review 57 (n.p.: University of Pennsylvania Press, 1967), 225-242., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.