מכתב מאברהם בן הגאון לסהלאן בן אברהם. (הזיהויים על פי גיל; ואילו גויטיין סבור שהמכתב נכתב ב"כתב היד הבלתי ניתן לטעות" של הגאון רב שלמה בן יהודה.) המכתב כתוב ברובו בכתב ערבי, עם שילוב של עברית פה ושם. תיארוך משוער: בסביבות שנת 1045 לסה"נ. השולח מפרט בעיקר את הכיבודים והמינויים שחולקו במהלך חודש תשרי. הוא מזכיר את "אב בית דין" ואת אחיו "השלישי", שהם ככל הנראה (גיל אומר "בוודאות") יוסף ואליהו, שני בניו של רב שלמה גאון (ומכאן התיארוך המשוער). בצד האחורי (verso) מצוי טיוטה של פיוט בכתב ידו של רבי סהלאן בן אברהם (ומכאן הזיהוי של הנמען). (המידע מגיל.) הערה: גויטיין פרסם את הקטע הזה במאמרו "מקורות חדשים על הגאונות הארצישראלית" בספר היובל לברון (1974), אך באותה עת הוא נקרא בשם אחר. ייתכן שהבלבול נבע מכך שגויטיין סבר ששני הקטעים הללו הם חלק מאותו מסמך.
תרגום לעברית
צד א
עליהן ממתינות התשובות, ומכתבי זה כולל את פירוט כל [מה שאירע. והוא ש]
יומיים לפני ראש השנה הגיעו אב בית דין והמערבים. וכשהגיע ראש השנה, לא הותר לאדוני
הראש לרדת לבית הכנסת, ולא רציתי שהעיבור יתקיים בביתי, שהרי התכנסנו בבית אב בית דין, ולא נכח
אחיו השלישי, כי היה כועס בעד בני שוויע. ונכח עמנו השיח' אבו אלח'יר בן אלתאהרתי, והתפללנו עליו
חבר. והתפללנו על סעיד בן ישראל אלח'ראז שבעכו חבר, והתפללנו על יחיא הדמשקי שביעי.
וירדתי אני ואב בית דין לבית הכנסת. ובזמן [קריאת ה]שבת הכרזנו חבר על צדקה החזן בגין פסקי דין,
והובלתי אני את התקיעות. ובזמן שובה דרש ק"ק, ודרש השלישי י' ימי תשובה.
וביום כפור ירד אדוני הראש לבית הכנסת, והתקדם אב לאחרי מות, ואני למוסף, והחזן למנחה,
וא[דו]ננו גאון לנעילה. וביום הראשון [דסו]כה דרש אב, ובשבת עשו דרשתי אני. וביום ערבה
דרש אדוני הראש בהר [הזיתים], והחוגגים היו מעטים. והחזן כבר הגיע, וגערנו בו, והוא במצב שלא
יתואר, עד אשר [ ]. כבר חזרנו והעדנו את הציבור על עצמו כי [
בישיבה הזאת. וכאשר [ ] דברים רבים. ואחר כך רככנו אליו את פנינו והעלינוהו [ל]
ספר תורה. וביום ח' עצרת התפלל אב בית דין גשם. ולמחרת החג הביאנו הראש [וציוה עלינו]
להיכנס אצל סלמאן בן התלמיד ז"ל, כי היה מוטל בכובד המחלה. והעיד[נו]
שאין לו דבר, ושהוא עני, ושיורשיו הם אחיו ואחותו. ונפטר בליל שבת. וביום השבת
דרשתי אני. והיום קבענו [ ] על, וביום הושענא הכרזנו את בן החזן [רביעי]. ויעיש
בן הרב הרומי הדיין בעכו. והכרזנו על אבו אלח'יר צאלח בן מעמר שיעלה לבית הוועד [של הקהילה]
שוליים ימין
[זה] מה שאירע בימי החג, והאל יודע שלא חדלתי מלהזכיר אותך בתוך [תפילותיי]
...ומן העצב [ ] מה של[ ] אל
...ויצווה מה [
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.