חכירת קרקע השייכת לקודש, בערך 1180
T-S 10J4.11
ספריית קיימברידג'
- סוג מסמך
- מסמך משפטי
- שפה ראשית
- יהודית-ערבית
- שפת משנה
- עברית
- ספרייה
- ספריית קיימברידג'
- אוסף
- CUL, T-S
- אזכורים
- Dammūh
תיאור
חכירת קרקע השייכת לקודש, בערך 1180. הטקסט נכתב על החלק העליון ששרד מדף, והוא טיוטה של שטר חכירה של חלקת אדמה השייכת לקודש לאברהם הלוי (בן יחיא) אלנג'יב (אלוואת'ק). החלקה (סאחה) נמצאת בדמוה, סמוך לבית הכנסת. היא הוקדשה בעבר לרבי ישעיהו הלוי בן מישאל (גיסו של הרמב"ם), אשר במסמך קודם מונה למנהל הכללי של הקודש. לחוכר ניתנת הרשות לבנות על הקרקע וכן לעבד אותה ולהפעיל עליה את הסאקיה (מתקן ההשקיה). החכירה היא לתקופה של שלושים שנה, בסכום של 180 דירהם — כלומר שישה דירהם לשנה; מדובר ככל הנראה בחלקה קטנה. בתום שלושים השנים תשוב החלקה לרשות הקודש. מנקודת מבטו של הקודש, מטרת העסקה הייתה כנראה החייאת אזור דמוה ומניעת הידרדרותו לשממה. זו הייתה שיטה מוכרת במצרים לאורך מאות שנים, שהמינהל המוסלמי אימץ מן ה־emphyteusis ההלניסטי־רומי־ביזנטי — חכירה במחיר סמלי, ולעיתים תוך פטור ממסים, כדי להשיב לחיים אדמות נטושות. המידע לפי גיל.
תרגום לעברית
צד ב
- בשמך
- אנו אומרים, אנחנו הזקנים הישרים הכשרים החתומים למטה, כי כבר הסכמנו
- ורצינו להחכיר את החלקה שבה הבאר של המעיין, אשר בדמוה,
- על הדרך הסמוכה לבית הכנסת, ה' יכוננהו, שממול מגדלו ובוסתנו,
- לתקופה של שלושים שנה //לפלוני\\ בסכום של מאה //ושמונים\\ דירהם, שישה דירהם לכל שנה, כדי לעבד אותה במה
- שיזמן לו האל יתברך מפרנסתו, חסדו ונדיבותו; ותישאר לו ולבנו אחריו
- במשך כל התקופה הזאת, ואחר כך תחזור להקדש על פי הקביעה הראשונה של מי שהקדישה,
- כבוד גדולת קדושת מרנו ורבנו זקינינו וגדולינו ישעיהו הלוי החכם הנבון
- בר כבוד גדולת קדושת שרינו וגדולינו חשובינו מישאל החכם והנבון
- זכר צדיק לברכה. ועשינו זאת ברצוננו, בשל מה שיש בו מן ההנחה והתועלת
- לאנשי בית הכנסת ולסמיכותה בעיבוד למי שראוי לכך. והסכמנו פה אחד
- להחכירה לשיך' הנג'יב כבוד מר ור' אברהם הלוי הזקן הנכבד עטרת הלוים
- תאות השרים רצוי הגאונים הרחוקים והקרובים מחמד הזקינים איש
- העצה אשר להם ולנו, ישמרהו אלוהינו ויחיה חמודו יחידו גזע השרים, וינצרהו האל
- שוכן מעונים משמי מרומים, וכן יהי רצון מלפני רחמים. ועל [כך]
- חלה הסכמתנו וההחלטה, ולא הותרנו לאיש בכך שום התנגדות, ודעתנו הייתה מאוחדת,
- וחתימת כל אחד מאיתנו על מסמך זה. ואישרנו את הדעה הזאת בזה וסמכנו עליה
- וקבענו למחכיר החלקה הזאת שיעבדנה במה שירצה ויבחר,
- ואין עליו שליטה ולא ערעור בתקופה זו, שהרי כבר הסכמנו על כך
שוליים שמאליים של צד ב
- הסכמה חוקית. ולמחכיר יש רשות לזרוע את אדמתה ולהפעיל עליה סאקיה (גלגל שאיבה)
- במה שיוכל במשך כל התקופה הזאת, לפי כוחו ויכולתו. ושלום.
- והכל שריר וקיים:
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Moshe Gil, Documents of the Jewish Pious Foundations from the Cairo Geniza (Leiden: Brill, 1976)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.
מסמכים קשורים
מכתב מאב עיוור בסלוניקי אל בנו אסמאעיל במצרים, בערבית-יהודית, כתוב על קלף בכתב יד מלומד. העמוד הראשון של…
מכתב ממוסא בן אבו אלחי באלכסנדריה אל אבו יחיא נהראי בן נסים בפוסטאט. תיארוך: בסביבות 1057 (גיל). זהו אחד משני…
מכתב מרופא בסלוקיה (סילִיפְקֶה) אל בעל אחותו, ככל הנראה בפוסטאט. מתוארך ל-21 ביולי 1137. הקיסר הביזנטי יוחנן…
מכתב מיחזקאל, ככל הנראה מקליוב, אל אחיו חלפון באלכסנדריה. מתוארך לאייר 1140. יחזקאל מתלונן באריכות ובקסם רב…
מכתב מקהילת אלכסנדריה אל שמואל הלוי, "נשיא הלוויים, פאר הרופאים" בן שלמה, ובו בקשת סיועו במאבק כנגד גזירה…
מכתב מיהושע השופט, ככל הנראה אל קהילת חלב. תיארוך: בסביבות שנת 1020 לספירה (לפי גיל) או סוף שנות ה-1020 עד…
מכתב מאת שמעון בן שאול בן ישראל הטוליטולי בירושלים אל אחותו בַּלוּטַה בטולדו. המכתב מתוארך בשורה האחרונה…
מכתב מסחרי, ככל הנראה נשלח מאלכסנדריה לפוסטאט. הנמען הוא אבו עמראן מוסא, אולי משה בן אבו אלחיי ח'לילה…