מסמך משפטי: אקראר (הודאה בחוב) על סך 400 דינרים שנטל בטרוס בן ג'רג'יס מאבו אלפצ'איל עבד אלחמיד בן היבתאללה בן שוּעה היהודי. החוב נועד להיפרע בארבעה תשלומים חודשיים של 100 דינרים כל אחד, החל משנת 511 להיג'רה (1117 לספירה) ועד סוף חודש שעבאן של אותה שנה. על ההודאה חתום כעד […] בן עלי בן ג'אבר. בצד הפוך מופיעה הודאה שנייה, המתעדת העברה של חלק מסכום החוב שנעשה בצד הישר. אבו אלפצ'איל עבד אלחמיד בן היבתאללה בן שועה היהודי מעביר את שני התשלומים האחרונים מתוך 400 הדינרים שהיה חייב לו אותו בטרוס בן ג'רג'יס בצד הישר (הדבר אינו ברור לחלוטין בשל הלקונות — ייתכן שההעברה היא לזקן אבו מפצ'ל היבתאללה בן חסן הרופא היהודי, המופיע בשורה 9). על המסמך חותמים העדים עבד אלרחמן בן עלי בן אחמד ויחיא בן מסלם. כמנהג המקובל, העסקה המאוחרת נרשמה בגוש טקסט קטן יותר בצד ההפוך. התאריך בהערה המופיעה הן בצד הישר והן בצד ההפוך, שנכתבה בזווית ישרה לטקסט הראשי של המסמך, הוא העשור האחרון של ד'ו אלקעדה 511 — פחות משלושה חודשים לאחר המועד האחרון לפירעון החוב.
תרגום לעברית
צד א
[בשם האל] הרחמן הרחום. השבח לאל לבדו, ודי בכך. שלום על עבדיו אשר בחר.
[הודה בטרס בן ג'רג'ס הנוצ]רי השומר, והוא באותו יום איש כהל (בגיל העמידה), חום-עור בהיר, בעל קומה בינונית, מצח חלק ובו קמטים, גבות דקות ובין השתיים שומה, עיניו חומות-כהות, בעל אף אקווילי,
[...] זקנו עגול ושערו רב, שיניו הקדמיות העליונות מרווחות, בנוכחות עדי שטר זה, וקרא להם להעיד עליו, בהיותו בדעה צלולה ובגוף בריא, כשר לנהל את ענייניו, ברצונו,
[ללא כפייה, אילוץ ולחץ], ואינו נעדר ידיעה על מה שהודה בו: שעליו ובחזקתו ובחובתו, ובאחריותו ומכספו הנקי, בזכות מחייבת ובעניין תקף ומחייב, לאבו אלפצ'איל עבד אלחמיד בן הבת אללה
[אבן שועא הישראלי, ארבע מ]אות דינר משקל מלא, זהב, במטבע יצוק, מלא-משקל, מסגסוגת טובה — חוב [עליו] לו, קבוע וזכות מחייבת ומוטלת עליו, בתשלומים, שיפרע לו במשך ארבעה חודשים,
[ראשונם מן שנת] חמש מאות ואחת עשרה, ואחרונם סוף שעבאן של אותה שנה — כל חודש בתשלומו שהוא מאה דינר [...]
[...] בסופו, ללא [דחייה] ולא ערעור ולא פרשנות מטעה ולא ביקורת ולא חזרה ולא [...]
[... ארבע ]מאות דינר של זהב, במטבע יצוק, מלא-משקל ומסגסוגת טובה, וכי חייב עליו [...]
[...] בעניינו, ולא התדיינות בשל כך בשום אופן ובשום סיבה. וכל אימת שיטען כנגדו [בעניין זה טענה ...]
[...] ולא זכאי לשחרור מזה או ממקצתו או ש[...]
[...] שטר זה בכתב ידו של אחד מעדיו, או שיעיד לו במה ש[...]
[...] את עצמו, ו... דינו — לפי ידיעתו, הכרתו ואישורו התקף, שהנסתר במה שהודה בו [כגלוי בו],
[...] אין בו הבטחת שווא, אין בו מרמה, אין בו קנוניה, בשום אופן ובשום סיבה, בעניין של זכות מחייבת ותקפה [...]
[... וקיבל] ממנו זה שההודאה נעשתה לזכותו את כל זה קבלה תקפה, בשיחה שהתנהלה ביניהם בעניין. הודאת בטרס בן ג'רג'[ס] הוגדה בפני עדים
[...] את הכתוב בו לאחר שהוקרא לפניהם והם הודו [...]
חתימות העדים
[העיד ...] בן עלי בן ג'אבר על ההודאה
[...] .. והסכום ארבע מאות
[... וזה שההוד]אה נעשתה לזכותו על הכתוב בו בתאריכו. תקין.
הערה
הועתק ۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰۰
בעשור האחרון של ד'ו אלקעדה, שנת
חמש מאות ואחת עשרה.
צד ב
בשם האל הרחמן הרחום. השבח לאל לבדו והוא מספיק. ושלום על עבדיו אשר בחר.
הודה אבו אלפצ'איל עבד אלחמיד בן הבת אללה בן שוּעא הישראלי התאגר (הסוחר), והוא
זה שההודאה נעשתה לזכותו, הנקוב בשמו בצד הפנימי (הרקטו), בפני עדי פסקה משלימה זו הכתובה על גב זה, והעיד אותם על עצמו,
בהיותו בריא בשכלו ובגופו וכשיר במעשיו, ברצונו, בלא אונס ולא כפייה ולא לחץ, ולא
בור במה שהודה בו, ועדיו מאשרים זאת ומכירים בו הכרה תקפה ואמינה,
הודה כי מכלל החוב הרשום לו על בטרוס בן ג'רג'ס הנוצרי השומר, והוא המודה
הנקוב בשמו בצד הפנימי, שסכומו ארבע מאות דינרים משקל תקני, זהב, במטבע טבוע, מלוא משקל, מסגסוגת טובה, שיש לפורעם בתשלומים,
[...] המחצית, והיא מאתיים דינרים של זהב טבוע, מלוא משקל, מסגסוגת טובה.
[...] השיח' אבו אלמפצ'ל הבת אללה בן חסן הישראלי המתטבב (הרופא),
[...] בלא פרשנות כוזבת בעניין זה, ולא חיפוש פגם, ולא ערעור,
[בשום פנים ולא] מסיבה כלשהי. יש לו זכות לתבוע את מאתיים הדינרים הנזכרים מן המודה,
[... כל חוד]ש וחודש, לפי סדר התשלומים הנזכר בצד הפנימי, בלי שבועה בעניין זה ובלי ערעור
[בשום] פנים ומסיבה כלשהי, מכוח זכות מחייבת בעלת תוקף חוקי אשר הכיר בה, וההודאה הנזכרת חייבה אותו כלפיו בכך.
[והודה בכך] לאחר שנכנסה לתוקף. וקיבל ממנו זה שההודאה נעשתה לזכותו את כל זאת בקבלה תקפה, במשא ומתן
[שהתנהל בי]ניהם. הודאתם של המודה ושל זה שההודאה נעשתה לזכותו, הנקובים בשמותיהם בו, על מה שכתוב בו, הועדה לאחר שנקרא בפניהם והם הודו בו.
[... נכתב] בעשירי ברג'ב שנת חמש מאות ואחת עשרה. נכון.
[...] מתוקן והוא נכון.
חתימות העדים
העיד עבד אלרחמן בן עלי בן אחמד על הודאת
המודה [ו]זה שההו[דאה נעשתה לזכותו על מה שכתוב בו]
[העיד] יחיא בן מסלם (?)
[על הודאת המודה וזה שההודאה נעשתה] לזכותו על מה שכתוב בו.
הוא העתיק אותה לעותק אחר
בעשור האחרון של ד'ו אלקעדה
משנת חמש מאות ואחת עשרה
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Geoffrey Khan, Arabic Legal and Administrative Documents in the Cambridge Genizah Collections (Cambridge: Cambridge University Press, 1993)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.