מכתביהודית-ערבית📝 תמלול

מכתב מארח בן נתן (הידוע גם בשם מסאפר בן והב), באלכסנדריה, אל הנגיד מבורך, בפוסטאט

T-S Ar.18(2).193 + T-S 24.21 + ENA NS 10.31 + T-S Ar.30.306 + T-S Ar.30.314

ספריית קיימברידג' · ספריית קיימברידג' · בית המדרש לרבנים · ספריית קיימברידג' · ספריית קיימברידג'

סוג מסמך
מכתב
שפה ראשית
יהודית-ערבית
מקום מוצא
Alexandria
ספרייה
ספריית קיימברידג' · ספריית קיימברידג' · בית המדרש לרבנים · ספריית קיימברידג' · ספריית קיימברידג'
אוסף
CUL, T-S ; CUL, T-S ; JTS ; CUL, T-S ; CUL, T-S
אזכורים
Cairo, Fustat

מכתב מארח בן נתן (הידוע גם בשם מסאפר בן והב), באלכסנדריה, אל הנגיד מבורך, בפוסטאט. השולח והנמען אינם מזוהים בשמם במכתב עצמו, אך פרנקל זיהה אותם על סמך כתב היד והתוכן. התיארוך: לקראת סוף כהונתו של מבורך כנגיד (1094–1111; פרנקל). מכתב ארוך זה, שנכתב בין השורות של טקסט ערבי בצד הפנים, מזכיר סכסוכים בקהילה היהודית, ובמיוחד סכסוך מתמשך עם קהילת המערביים סביב תשלום מס הגולגולת (הג׳זיה). משפחת בני נחום מעורבת בעניין (משפחה ידועה מאלכסנדריה). המכתב גם מבטא את חוסר שביעות הרצון של הקהילה מן המוקדם שלה. ארח משמש במכתב כ״נאיב״ (סגן, בא-כוח) של הנגיד באלכסנדריה. (פירוש חלופי למילה ניאבה בשורה 31 הוא ש״הם [אויביו של ארח] החריבו את הקהילה בשם הייצוג שלך״.) בנספח בסוף המכתב מדווח ארח לנגיד כיצד טיפל במקרה של אלמנה שנוצלה. ארח מתלונן דרך אגב על מחלה קשה שחלה בה בעת מסעו (שורות 14–15), אולי כדי לחזק את הצגתו העצמית כאדם הדואג לקהילה חרף המחיר שהוא משלם על כך. חלק מהמידע לקוח מפרנקל. יש לציין שהמכתב נכתב על גיליון נייר עצום, שהכיל במקורו מסמך מדינה ערבי, שוב שימש אחר כך להעתקה של ״כתאב אלשרוט״ לרב שמואל בן חפני בצד האחור, ולבסוף נקרע לחלקים ושימש למכתב הזה ולמסמכים אחרים.

צד ב

  1. [...] קרה [...] לו עמם
  2. [...] איומם על הבריות כפי שנהוג
  3. [...] הם, שהתשובה מהם על כך תהיה מה שהזכרתי קודם מן הסכלוּת, נוסף על החרפוֹת שהטיחו בי, ותלונתי על יגון סבלנותי כלפיהם [...]
  4. [...] ראשי ישיבות נ"ע, ולא מראש מתיבה בזמן הזה, ישמור אלוהים את כבודו, ולא ממי שהיה, אלא א[...] מן [...] בית דויד
  5. [...] הסבלן, ולא נפלה תאוותם כולה אלא בי [[ולא]], ולוּ היה גם זה בלא עניין אחר נלווה [...]
  6. [...] ממנו, אלא שנוסף על כך יש עניין של יושר מכל מי שרב עמם והם רבים עמו
  7. [...] ורב עמי בעניינם, ואומר לי ברבים: "נחן מקתולין בידך" מפני האנשים הללו, ומה גרם להם שישתלטו [...]
  8. [...] והקאדים, ישמור אלוהים את כבודם, ואצל שאר בעלי התפקידים, יאריך אלוהים את סיועם, וכל יום שבת על [...]
  9. [...] דחיתי אותם בדרך שמותרת, מטעם שהם נעדרים ובעלי דינם נוכחים, עד שנסעתי אל [...]
  10. [...] דברים שהקשו עליי, ועשיתי את התשובה עליהם בכך שכתבתי לרבנו אברהם ולזקן מ[...]
  11. [...] שלא יזכירו אותי בשום כינוס שיהיה להם, ומי שירצה מן הקהל הנכבד להתפלל עליי – יעשה זאת בכל [...]
  12. [...] זאת [[אלא מן קום]] אלא/ולא ממי שהוא מקבוצת דוב{רי} ש{קר} עם יע[קב]
  13. [...] וגם ממי שבא אליי סובל מהם, מבקש עזרתי כנגדם, מתקוטט עמי בגללם. וחשבתי שמעשה זה כבר נעשה, וה[...]
  14. [...] בינם ובין הסבלן בעטיים. ולא עברה שעה רבה מאז שהגעתי למולדת, בחסד האל יתעלה, ואני חלוש כוח, יגע [...]
  15. [...] בעקבות אותה נסיעה מייגעת שהייתי בה, והמחלה הקשה שפגעה בי בה, והנה בקשת העזרה ממני בעניינם וההסתה עליי בעטיים ב[...]
  16. [...] המועדים אשר הזכרתי בקהיר המשומרת ובמצרים (פסטאט), ולא ידעתי מנוחה יום אחד [...]
  17. [...] בלא צעקה ובלא מרירות, והמשיך הדבר בכל שבת עד עצם היום הזה, עד ש[...]
  18. [...] במה ששמעו על האנשים הללו מן התלונות והדם, וצעקו כל הבריות עליי שלא אעזוב אותם, והתחרטו על [...]
  19. [...] לא כלום מעניינם. אמרתי: זה מה שלא אעשה, אבל אני מסלק את ידי מכך שיהיו האנשים הללו נאחר(?) [...]
  20. [...] לי, שמצבם בעירם יהיה לעצמם, לא מִצדי, כדי שלא תישאר לאיש טענה שיריב עמי בה עליהם ולא סנגוריה שיסנגר [...]
  21. [...] "הקולר תלוי בצואריהם", ואדרבה, מוטב לי שאעסוק בעולי ובמה שאני עוסק בו מעבודת יש[ראל] ב[...]
  22. [...] של השולטן, יַאדיר אלוהים את ניצחון השולטן ויַנציח את מלכותו. וכאשר אמרתי זאת בפני הכול לא פעם אחת, לא הסכימו [...]
  23. [...] בעלי-דינם. ונודע לי שהוא עמד לפני השולטן, יאדיר אלוהים את ניצחונו, והתלונן עליהם. ולכן חייבתי אותם במעשה המזיק (?) הזה [...]
  24. [...] את עניינם לשני בתי דינים
  25. [...] בפסטאט מצרים ובקהיר המשומרת
  26. [...] בו תנחומים על נפטר יקר לנו
  27. [...] בו מן הקהל קרוב לאלף נפש. ותמהו הבריות על מעשה זה שלי, יחד עם מה שנאמר לי באותו יום עליהם [...]
  28. [...] שילשלו בו את לשונותיהם, ופרוטוקול (מחצר) נכתב על מקצתם ובו סכלוּת נגד עצמו יותר, ונקרא באותו יום גם כן. לא [...]
  29. [...] הדת, ולא הייתי במעמד שאתנקם מהם במקום כזה, אלא שצדקתי בדינם עד שכמעט [...]
  30. [...] מושב, שאני מסלק את ידי מבינם, ושלא תישאר ביני וביניהם מעאמלה (עסק, מגע). אמרו הנוכחים מבעלי דינם ומאחרים ש[...]
  31. [...] לרשות הנעלה, ישמור אלוהים את כבודה, בשם הנציגות מטעמך, השחיתו את הקהל [....] על כל [...]
  32. [...] אשמע, אלא אקבל(?) את הגברת הנזכרת לפני צאתה אל התגר (הנמל) המשומר, ואוכל עמה [...]
  33. [...] הקהל המשומר, ויֵצא הוא, אדוני השיח', יאריך אלוהים את סיועו, ולא זולתו. וכך שמעתי מהקאדי [...]
  34. [...] זאת, וקיבלתי את חתימתה הנכבדה על כך, והודעתי לה שאני לא הדחתי אל [...] ואל [...] אליי עם [...]
  35. [...] ושהם בעירם בעבודת [...]
  36. [...] מצדם, לא מצדי; ואני מבכר עמו ממנה — יחרוס אללה את מעלתה — התחשבות בהם עצמם ו[...]
  37. [...] הלחץ מן האח אלחרירי [[עמו]] מהם בעניין הצ'מאן (הערבות) עם התושבים, ושכל שאר הקהילה השמורה בכלל זה
  38. [...] מחייבת את הטיפול בה; ואחזתי ידה הנכבדה על זאת ונפרדתי ממנה על יסוד זה, והודעתי לך, אדוני,
  39. [...] בכללותו כדי שתעמוד עליו
  40. וכדי ש]יעמדו עליו שאר השיוך' (הזקנים) והנכבדים — יתמיד אללה שמירתם — ומי שיוכל לגלות סבלנות כדי להרחיב את התנצלותי בשכלו [...]
  41. [...] הקהל, והסיבה המחייבת לעשות זאת; ואני עם כל זאת לא סטיתי ממנהגי הרגיל, מלהשתדל למען טוב[ת]
  42. [...] יחרוס אללה עזה, ולנהוג בעדינות בהדיפת גורמי הנזק ממנה, ולהגן עליה ולשומרה, בסליק בורא הע[ולם]
  43. ושלומך יגדל סלה לעד
  44. [...] רבי, ביד בנו יוסף
  45. [...] הכולל מעשה שאירע לאישה אלמנה עשוקה, ומה שנעשה לה בפסק דין שניתן לה — מן המזימות והעוולות ועוות הדין, אמר לא תוכל הא' שאתו, וזה [מה] שאירע
  46. [...] יריבה, שהוא הנזכר אבן אלפאלחי, פסק שהסבר לשונו יאריך; אלא שנרפה נפשנו ונסביר את מקצתו, והוא שיש אצלנו איש באלכסנדריה ושמו יהודה בן עמ'
  47. [...] צדקה על שלושת ילדיו בשווה, ומתו מהם שניים ונשאר אחד; והיה אחד מהם בעלה של אלמנה זו שהכתב הזה בעבורה, והשני היה בעלה של בת [...] ם המקדם [...] ואביה [...] ועשה אותו אי[...]
  48. ויצא לכפר לגבות דינרים ונילה (אינדיגו) ויין, והוציא זאת על מה שקנ[ה ...]
  49. ולא הסתפק בזאת עד שבא ותבע מן האלמנה את המזונות, וחיזק אותו המקדם ונתן לו את שליש הבית שיחכיר אותו כרצונו
  50. [...] האלמנה מינתה שליח לי לתבוע במה [...]
  51. פסק דין מתוך משוא פנים ו[...]
  52. עוולות כפי שנוהגת ה[מנהג ...]
  53. [...] אבל מי שגרם לכך שהשליך את השריעה (הדין) ביום פגישת הסלטאן [...] את חוקיו מאחורי גבו כדי להשיג מטרותיו, ראוי שייחקר על מה שעשה בזו ה[...]; וכבר [חל] עליהם דבר הכת[וב]: "ואותי הש[ליכו]
  54. [אחרי גו הבנית] היכל" וג', ואחר כך מה שעשו לאחר קריאת האגרות בשני בתי הכנסת יחדיו — הם ובניהם ונשיהם ובני ביתם — ראוי להזכיר את כיעור הדרך שבה קיבלוהו; אולם כאשר יאסוף [...]
  55. [...] השריעה יידע הכול ויתבונן, ובדבריו שאמרה השריעה הצודקת היא [...] הבנים
  56. [...] מלכתוב פסוק, ואף על פי ש
  57. ה[פ]סוק — לא היינו רוצים שלא יעיד בהם עליהם, כי סוף הפסוק אומר "לע' כו'" (לעולם וכו'); ואף שהוא עוות ועושר, יש בו עדיין מקצת אומנות ולמידה, ומעשה אלה [...]
  58. וידע כל אחד מיעוט דת ובורות מוחלטת בשני מעשים אלה; ואף שכולם רעים, מעשה אלה שנאמר עליהם "לע' כו'" עשוי להידמות לאומנות ולמידה, כפי שאמרנו ב[...]
  59. העיד על שני המעשים ה[...] בדברי הכתוב "טובים היו"; נראה ש"חל[לי] חרב" ביחס ל"ח[ללי] רעב" הם "טובים", וכולם רעים; ומעשה אלה כ"חללי [חרב]
  60. [והם] טובים", ומעשה אלה כ"חללי רעב"; ואנו שואלים מאלהי יש' שיצילנו מרעתם
  61. [...] פגישת האגל (הנעלה) פכר אלמלך
  62. [...] והיה לישראל
  63. [...] ולא [...] דבר אלא מה שכבר הזכרנו מעיכוב קריאת התורה, וכמעט שהעכיר עלינו אותה שמחה, ושהתמדתנו במעמד ההוא אלא [...]
  64. [...] בבית שני עם העם שראו בית ראשון, כק' (כמו שנאמר) בהם. אחר כך, שאדוני המקדם בשבת בה נקרא הכתב, אמר בתוך דרשה הנזכרת: "אני, אין רבנותי ב[...]יה"
  65. [...] אמר גם בשבת השנייה: "לא חדלו יש' להמיר זהב שלהם בירבעם"; ואחר כך, כאשר הביאו את הקהל לברך [...] את האמיר הנעלה פכר אלמלך, היה המקדם נוכח, וכאשר
  66. [...] הדברים, אמר הקהל: "זה לא נתפלל אחריו ולא בינינו ובינו מעאמלה (עסקים)"; אז הביא אדוני המקדם — יחרסהו אללה — עדים, ואמר: "כבר, כלומר, איש הרוח, לא א[...]"
  67. העיד בקלון
  68. דבריי — אני לא [...], ועתה [אין] רשות
  69. הושלמו ולא [...] הקלון; אחר כך הלך [...], ואמרו לו: "ל[א ת]שלח יד לשום דבר מן ההוראות ולא לזולתן, אלא ברשות מעלתו, יש לו עניין בזה"
  70. [...] במשפי [...] מצרים; ואיננו יודעים ממי להיפלא — מן המקדם [...]עה
  71. [...] אשר תיכתב עליה בכתביה תס[...] עליה
  72. [...] מזה, ואם לא [...] ב[...]
  73. [...] השווקים עד ש[...]
  74. [...] צעיר לימים והמ[...] אלא ש[...] נדע, נאמר
  75. [...] יש' צו' מה שלקחתי

הערות שוליים

  1. 'בית דוד': כנראה רמז לדוד בן דניאל הנשיא, שטען לשלטון בזכות היותו נצר לבית דוד. העובדה שהוא מדבר עליו בלשון עבר מוכיחה שתאריך המכתב — אחרי שנת 1094.
  2. רבנא אברהם: כנראה אחיו, אברהם בן נתן, שהיה בעל מעמד והשפעה בקאהיר. ראו כהן, שלטון, עמ' 130–131.
  3. המסע הקשה, הנזכר כאן, נזכר גם במכתבים אחרים. ראו: TS 13 J 19.4 (תעודה מספר 68).
  4. 'מצבם בארצם': אולי המדובר בסכסוך הגדול שהיה בין המגרבים באלכסנדריה לשליטים המקומיים ולאוכלוסייה הוותיקה, על רקע דרישות מופרזות כלפיהם לשלם מס ג'זיה כפול. ראו גם TS 20.177 (תעודה מספר 37); TS 12.290 (תעודה מספר 22); ULC Or. 1080 J 258 (תעודה מספר 99). ראו גם להלן, שורה 35: 'בארצם'.
  5. האח מוכר המשי — אולי הכוונה לאחד מאחיו של שלה בן מבשר. ראו TS 16.24 (תעודה מספר 27).
  6. איכה ד, ט.
  7. פכ'ר אל מ לך: האמיר של אלכסנדריה בתקופה זו. ראו גם TS NS J 24 (תעודה מספר 88).
  8. הקלון: הוא כינוי גנאי מקובל לקוראן, ראו גם להלן, שורה 69.

תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Miriam Frenkel, The Compassionate and Benevolent: The Leading Elite in the Jewish Community of Alexandria in the Middle Ages‎ (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute for the Study of Jewish Communities in the East, 2006)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.

התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.