מכתב מידותון הלוי, ככל הנראה בפוסטאט, אל אחיו משה בן לוי הלוי, ככל הנראה בקַליוּב

תיאור

מכתב מידותון הלוי, ככל הנראה בפוסטאט, אל אחיו משה בן לוי הלוי, ככל הנראה בקַליוּב. עיקר המכתב עוסק בסכסוך סביב יורה גדולה (דַסְת). נראה שידותון ניסה להוכיח שהיורה סדוקה, וכי על כן עומדת לו הזכות להשיבה למוכר (צאחב אלדסת, שורה 4) על פי העיקרון המשפטי של "אלרד באלעיב" — החזרת ממכר בשל מום. המוכר הכחיש שהיורה פגומה באמת ואמר: "הו מוסלמים! אין להשיבה אלא אם היא פגומה או שבורה". על כן פנו לקאדי, שהורה להציג את היורה בפני המומחים (ארבאב אלכ'ברה). המומחים אמרו כי יש לבחון אותה באדים מדוד בית המרחץ. הם הלכו למרחץ ו"בחנו אותה במים פעמים רבות", אך לא עלה שום אֵד, ובכך הוכח כנראה שהפגם קוסמטי בלבד, ולכן "יצאנו מלפני הקאדי בלא כתב". אבן אבו אלעיש ראה את היורה, שיבח אותה מאוד וראה את סימני הקילוף (קשר), ככל הנראה במקומות שבהם הוכתה בפטיש (או לחלופין, אבן אבו אלעיש הכה בה בפטיש כדי לבדוק אותה). אבן אבו אלעיש אמר: "הלוואי ואזכה לראות את היום שבו תהפוך זו לפגומה", ומכאן פרצה מריבה (ג'רת ח'טוב). לאחר מכן בדקו "אלף" יורות, גדולות וקטנות, ולא מצאו טובה ממנה. הם ערכו לה מכירה פומבית והמחיר הגיע ל-34 (דרהם?) אך לא מכרו אותה. השורות הבאות דהויות מכדי להבינן. ידותון אומר: "לולא מס הגולגולת, היינו לוקחים/משאירים אותה בזכות איכותה". לאחר מכן הוא עובר לענייני עסקים אחרים הכרוכים בעֻמַיר, ורדים ואגוזי ברוש. (חלק מהמידע מכרטיסיות של גויטיין.)