עצומה מאת טאהר בן אסחאק, איש עני מאלכסנדריה, אל האמיר קראקוש בהאא אלדין בן עבדאללה אלאסדי (הניסבה שלו נגזרת מהיותו ממלוכּ של הוזיר הפאטמי המנוח אסד אלדין שירכוה). המעתיר, טאהר, שכר חנות באלכסנדריה מאדם נוצרי ושילם את כל תשלומי דמי השכירות; הוא מבקש להשתחרר מתשלום נוסף. תיארוך: בקירוב 1199–1200, בתקופה שבה כיהן קראקוש כעוצר עבור נכדו של צלאח אלדין, אלמלכ אלמנצור, ולפני 1201 לסה"נ, אז נמלט קראקוש משום שדודו של אלמלכ אלמנצור, אלמלכ אלאפצ'ל, נטל לידיו את העוצרות; קראקוש מת בשנת 597/1201. בשולי הצד הקדמי מופיע קטע בערבית-יהודית על ייחודו של האל ועל כך שברא את הארץ והשמים, אך הוא עצמו לא נברא. בצד האחורי מופיעים גושי טקסט מבודדים שהועתקו ככל הנראה כתרגיל כתיבה, ובהם פסקאות ליטורגיות וציטוטים מקראיים בעברית, וכן המשך הקטע הערבי-יהודי שבצד הקדמי.
תרגום לעברית
צד א
העבד
טאהר בן אסחאק
בשם האל הרחמן והרחום.
עבד ההוד הרם, האדיר והנשגב, הנכבד ביותר, האספהסלאר (מפקד צבא) הנעלה,
המנהיג הנכבד, האמיר בהאא אלדין, אוצר הסולטאנים, נבחר השושלת
וגיבורה, ידיד נפשו של אמיר המאמינים, יאריך האל את הנחת שבחייו וייטיב
להגן על נפשו, ירבה בשמירת כבודו ורוממותו, וייטיב
לאמיר המאמינים בהמשך עוצמתו ואריכות ימיו — ומודיע כי הוא איש
עני, זר במקומו, מאנשי נמל אלכסנדריה, ישמרנה האל יתברך,
הוא שכר שם חנות בחצר של נוצרי אחד, ושילם את שכר הדירה במלואו
עד תום תקופת השכירות. הוא שילם במלואו את כל דמי השכירות שהיה חייב,
ולא נותר עליו דבר. העבד פנה אל שער האל יתברך ומבקש
מן המולא (האדון) לנהוג בו על פי דרישות השרע (הדין), הצדק וההגינות, וכי
ישחרר את העבד, כדי שיוכל לפרנס את משפחתו וילדיו ולאחד
אותם סביבו, כחסד וטובה כלפיו. [ ] אם ירצה האל יתברך.
והתהילה לאל לבדו, וברכותיו על אדוננו מוחמד נביאנו, ויושיעהו הושע.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Geoffrey Khan, Arabic Legal and Administrative Documents in the Cambridge Genizah Collections (Cambridge: Cambridge University Press, 1993)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.