עצומה אל השליטה הפאטמית סִתּ אלמֻלְכּ. התיארוך (לפי רוסטו): 411–414 להג'רה / 1021–1024 לסה"נ

צד א

1. עבדהּ יחיא בן אלחסן מן נאחיה < >
2. בשם האל הרחמן הרחום.
3. אני מודיע לגבירתנו הגברת — יאריך האל את מלכותה ויחזק את רוממותה בקיום אדוננו וגבירנו
4. האמאם אלט'אהר לאעזאז דין אללה, אמיר המאמינים, תפילות האל עליו ועל אבותיו
5. הטהורים [vacat] — כי אני שרוי במצוקה ובמחסור מחמת מיעוט המזון והמספוא לחמור, וכי
6. אני זקוק בכל יום ללחם ולמספוא לבהמת הרכיבה בסך שלושים דרהם בכל לילה. וכאשר
7. התארך עלי הדבר, שידלתי את בני לסייע, ומסרתי לו מאה דינר
8. ושלחתיו לעיר אלפיום שיקנה בהם חיטה או שעורה שנאכל.
9. הגיעני הבשורה כי קנה בהם שבעים שקים של חיטה, וייחס אותם
10. לאדוני האמיר אבו מחמד אלחסן בן ת'קת אלדולה — יאריך האל את כבודו. ואני
11. מבקש מגבירתנו — יאריך האל את מלכותה ויחזק את רוממותה — לשלוח סריס
12. אל מושל המחוז שייקח ממנו צו לשחררם ברגע הגיעם לגיזה.
13. שכן אם יתעכב הדבר ממני, ילכו לריק עמלו של עבדה בני, ואשוב אל
14. תמיכתה של גבירתנו, כי יש לנו ⟦מה⟧ מן התלויים בנו כה רבים שלוּ ראתה אותם
15. הייתה מרחמת עליהם. ולולא לחצו של הצער, לא הייתי מכביד על גבירתנו
16. בדבר, אף שאין כרמהּ מכביד עלי כלל, שכן היא מיוחסת
17. בנדיבות ובחסד רב ובמעשה הטוב הגלוי.
18. ולגבירתנו הכרימה הרעיון הנעלה במענה לעבדה במה ששאל.
19. [הַשֶּׁבַח לָאֵל לְבַדּוֹ וּתְפִלּוֹתָיו עַל אֲדוֹנֵנוּ מֻחַמַּד וְשָׁ]לוֹ[ם רַ]ב.