מכתב מאדם בשם אפרים, העוסק במשלוחי חיטה ובסכומי כסף

צד א

1. ומכתב לחצרתך [...]
2. התלוננתי על טוב לבך וביקשתי לעבדך ארבע ארדבים של קמח, שניים וחצי מהם מתמורתם
3. שתשתמש בהם לטובת עבדך, הגר שלך, העני שלך. ואינני כמזהיר אלא כמזכיר, ועבדך
4. מקבל צדקות מכמה מחבריי וידידיי // והם זנים אותי מן המחסור // ואדוני, ה' יחייך
5. ומדוע אדוני שכ[ח]תני מן מתנת ידיך והלא אמ הכתוב ושמחת בכל הטוב אשר
6. י/י/י אלהיך ולביתיך אתה והלוי והגר אשר בקרבך כי גר אנכי עמך
7. וחוץ מזה, מי שנמצא בין עניי מצרים ראוי יותר ממני, זה שאין לאל ידי, ורבינו משה
8. והגשתי לחצרתך פתקה זו (!) ואל ישוב דך נכלם, ומה שיהיה לה יהיה בהבטחה
9. וישרת עבדך לרגליך כל זמן שהותו במצרים, וישכרך אצל אלוהים ואצל האנשים, והמקום
10. יכפיל שכרך ושלומך ושלום אדוני אלנזר אחיך ושלום אדוני בנך הקבה הוא
11. אמן. ולפי גודל האהבה הנעימה לטוב לבך
12. כתב אני, וכתיבתי לפני חצרתך, אני נדניך