רקטו: מסמך משפטי בכתב ידו של יוסף שמואל בן סעדיה הלוי

תיאור

רקטו: מסמך משפטי בכתב ידו של יוסף שמואל בן סעדיה הלוי, המפרט את הסדר עיזבונו (תרכה) של הבשם (עטאר) המנוח אברהם בן אבו אלכרם, המכונה אבו תותה. ראש דיוואן העיזבונות (צאחב דיוואן אלמוארית') החרים את העיזבון, ולכן נאלצו זקני הקהילה היהודית לפנות אל הקאדי הממונה על הדיוואן (מתולי דיוואן אלמוארית'; ייתכן שמדובר באותו אדם ששימש גם כצאחב אלדיוואן) ולשלם 30 דינרים מתוך שווי העיזבון על מנת "להסיר את יד הדיוואן ממנו". תשלומים נוספים ששולמו מתוך הכנסות המכירה: - 30 דינרים פחות שישית לאבן אמין אלדולה, בעל (צאחב) דאר אלוכאלה, בגין חוב שהיה חייב לו המנוח. - 23 דינרים למונא המשוחררת, אשתו של אבו אלפרג' אבן אלתניסי הפרנס. - 5 דינרים פחות קיראט אחד עבור חיטה לאלמנתו ולבתו של המנוח. - 4 דינרים לבן דודו (אבן עם) ולהוצאות הקבורה. - יתרת 83 הדינרים הופקדה למשמרת עבור יורשי המנוח בידי הסוחר הבכיר אבו עמראן משה בן חלפון הכהן (תפארת הכהנים חמדת השרים נאמן הסוחרים עין העדה), הידוע ממסמכים אחרים כבן משפחת אבן ע'לייב, ומכונה בהם לרוב פשוט משה הכהן אבן ע'לייב. ורסו: שתי תוספות בכתב ידו של שמואל בן סעדיה הלוי. הראשונה קובעת כי חצי דינר ושמינית נלקחו מתוך 83 הדינרים (משפט זה מלווה בשמות שמואל ומנשה) וכי סכום נוסף של 2.5 דינרים הוצא לצורכי מזונות, ובסך הכול 3 דינרים. התוספת השנייה קובעת כי מלוא 83 הדינרים נגבו מאבו עמראן תפארת הכהנים, וכי הוא משוחרר מכל אחריות עליהם. תוספת זו נושאת תאריך: השליש האחרון של אדר 1514 למניין השטרות = מארס 1203 לספירה. (המידע מבוסס בחלקו על מפעלו של גויטיין ועל כרטיסיותיו).