מכתב מסת דהב, במקום לא ידוע, אל אבו נצר בן כרים, בקאעת אלפאצ'ל שבפוסטאט

תיאור

מכתב מסת דהב, במקום לא ידוע, אל אבו נצר בן כרים, בקאעת אלפאצ'ל שבפוסטאט. היא מתייחסת לעצמה כבתו. לפי גויטיין, ייתכן שהוא בעצם אחיה הבכור, אף שבמקרה כזה מוזר שאחות תכתוב על "בית אחיך" ולא "בית אחינו". היא מדווחת שאבו אלפרג' בן אלרייס (הדיין אליהו?) הגיע, ובידיו 100 דרהם עבורם, והוא מעוניין לרכוש חיטה. היא מאשרת שכמה משלוחים הגיעו, ובכללם ה־בלאלין (?), מחבת (טאג'ין), גלימה (שקה), חוטי טוויה (ע'זל), ומשי בצורות שונות. היא מציעה שישלח כסף אל סת אפתח'אר, שחלתה קשות ("לא הרימה את ראשה") זה כבר חודשיים. היא משתמשת במילה "אלתהאת" (בּרוּחהא ומרצ'הא) לתיאור מצבה של סת אפתח'אר; מילה זו מופיעה גם בהקשר של מצוקה בשני מסמכים אחרים בגניזה, וייתכן שהיא תואמת את השורש התהי במשמעות "להיות טרוד בעצמו" (לפי דוזי). היא מדווחת על מכירת שפחה בעשרה דינרים, אך נראה שהעסקה עלולה להתפרק: כאשר "האיש" בא לגבות את מחירה, "חזרו לבית אחיך, ואמרו שלא ימכרו אותה", והשפחה עצמה נאלצה להיכבל בחבלים. לאחר מכן היא מוסרת עדכון על הדלת עבור הפרוזדור (כם). אבו אלסרור קנה אחת, אך אינה מתאימה. פועל אחר בא, מדד אותה ומתעניין לבצע את העבודה. באשר לדלת הברזל הישנה, חסאם הורידה, וסלים הנגר לא הניד אצבע לעזור. היא מפצירה בנמען להיות זריז בהעברת מכתביו של אבו אלמעאלי, משום שאמו וסבתו (או: אמו ואשתו) דואגות לו. היא גם דוחקת בו לא לשכוח למסור עדכון על נג'ם בכל אחד ממכתביו, שכן כאשר אינו עושה כן, הכול חוששים לשלומו. הכתובת נכתבה הן ביהודית־ערבית והן בערבית. חלק מהמידע מבוסס על כרטיס ההערות של גויטיין.