פנקס בית דין. צוואת שכיב מרע. מתוארכת ליום רביעי, י״ח בניסן א׳תצ״ג למניין השטרות = 24 במרץ 1182. המצווה: אבו אלפרג׳ בן משה אבן אלכלאם. הוא מוריש לאשתו, בת דודו מצד אמו, שליש מבית, בתנאי שלא תינשא מחדש. אם תינשא, תקבל רק את יתרת מוהר האיחור (מתנת הנישואין המאוחרת) שעדיין הגיעה לה. האיש היה חייב 2 וחצי דינרים לרמב״ם, 4 ושישית דינרים לאלשיח׳ אלמופק (ייתכן שמדובר ברופא אבן ג׳מיע) עבור מס הגולגולת (ג׳זיה) ששילם בעבורו, דינר אחד ו-12 דירהמים למשורר ולדיין אבן סנאא אלמלכ, 4 דינרים לפקיה אבן צולה, ו-5 דירהמים לאבו אלח׳יר אלחיפי. נכתב ונחתם ביד רבי שמואל בן סעדיה הלוי. חתום גם ביד אלעזר בן מיכאל. (המידע מבוסס על רשימות גויטיין ועל דיונו במהדורתו של החברה הים-תיכונית.) המסמך תורגם ונדון בהרחבה במאמרו של ש״ד גויטיין, "המעגל של משה בן מימון ואבן סנאא אלמלכ: הצהרת שכיב מרע ממרץ 1182", בתוך קובץ המחקרים לכבודו של פרופסור דוד איילון בעריכת משה שרון (ליידן: בריל, 1986), עמ׳ 399–405.
תרגום לעברית
צד א
כאשר היה זה ביום רביעי, י"ח בחודש ניסן [שנת] אתצ"ג,
באנו אל השיח' אבו אלפרג', השר הנכבד החכם והנבון, בר
כגק מר ור משה הזקן הנכבד, הידוע כבן אלכלאם נ"ע, ומצאנוהו
חולה ודעתו צלולה עליו. אמר לנו: דעו כי להדרת אדוננו
מרינו ורבינו משה שצ יש אצלי שני דינרים וחצי מצריים, וכן יש לו אצלי
דבר נוסף – והוא נאמן בכל אשר יטען לגביו. ולשיח' אלמופק שצ
יש אצלי ארבעה דינרים ושישית מצריים בעד ג'זיה (מס גולגולת) ששקל בעדי, וכן יש לו אצלי
תמורת חיטה – והוא נאמן בכל אשר יטען לגביו עד עשרה דינרים
נאמנות גמורה. ולקאצ'י הנכבד בן סנא אלמלך יש אצלי דינר אחד
ושנים־עשר דרהם. ולפקיה הנכבד בן צולה יש אצלי ארבעה דינרים.
ולאבו אלכ'יר אלחיפי יש אצלי חמישה דרהמים. וכבר העברתי לזוגתי,
הידועה כבת דודי (מצד אמי) השיח' אבו סעד //נ"ע\\, את כל השליש מן
כלל הבית אשר בבעלותי בפסטאט מצר, בשכונת אלממצוצה,
והקניתיו לה קניין גמור, על תנאי שלא תינשא אחריי.
ואם תינשא //אחריי\\ – לא יהיה לה אלא עשרה דינרים במטבע מצרי,
מסכום המאוחר הכתוב לה עליי בכתובתה. ומגו מרעיה
אתפטר לבי עלמיה בעדי – מלחק. ומה דהוה קדמנא כתבנא
וחתמנא עליה למיהוי לזכו ולראיה. שמואל הלוי ביר סעדיה נ"ע
אלעזר ביר מיכאל נ"ע
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, unpublished editions., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.