מכתב מרופא אל דודו, ובו פורש הכותב את סיפורו העצוב. הוא מתאר את מות אשתו האהובה, נישואים שניים אומללים שעלו לו ביוקר, ולבסוף את בריחתו. הכותב מבקש מדודו למסור לבנו את חומש המשפחה. המסמך זכה לעריכה, תרגום וניתוח מפורט בעבודת הדוקטורט של עודד צינגר (פרק 5 ומסמך מס' 10), ונדון גם במאמרו "Narrating Masculine Failure" העוסק בעיצוב סיפורי כישלון גברי בחברה היהודית של ימי הביניים.
תרגום לעברית
צד א
בשמ רחמ
מכתבי אל אבי, היקר לי מכל האדם. אתה בעיניי האב הממלא את מקום האב, עד כדי כך
שאין רגע מן הרגעים שבו מגיע אליי ממך מכתב אלא שאני חש
כאילו ראיתי את פניך. יקבץ נא האל בינינו טרם פרידתנו מן העולם הזה.
ובאשר לסיבה שאיני כותב לך בכל עת, היא מסתכמת בשתי סיבות: האחת —
רדיפת פגעי הזמן ותהפוכותיו, שאיני מטריח בהם את לבך כדי שלא יעצב, ובוודאי
לא בריאותך. והשנייה — הסתרת ירושתי אשר בידיך. ובקצרה:
עבדך מאמת את אשר אמר האל לנביאו: "בן אדם הנני לקח ממך
את מחמד עיניך במגפה" (יחזקאל כ"ד), "ויהי דבר ייי אלי בבקר... ותמת אשתי
בערב" (שם). וכאשר נגזר עליי כך, נבוכותי, שכן הייתה לי כ"מעיר
לעזור" (שמואל ב י"ח), והשאירה לי ילד קטן זה בן שלוש שנים, ונזקקתי בעטיו לאנשים
לאחר ההשפלה וקיבוץ השמל. ובקושי יצאתי מן העיר לאחר שמונה עשר יום אילם מרוב יגון, אני
וארבעה רופאים שבאו לכבודי, עד שנחתו עליי הוצאות של מזון וכסות
ותכריכים וקבורה וקבלת פנים, כי הייתה יקרה על בני משפחתה ועל העיר — שנים עשר דינר!
ובין שסיימנו את ענייניה וחזרנו, מצאנו שכל מה שהיה בבית נלקח,
וגלגלתי את כל זה על עצמי, לאחר שנשארתי רווק שנה ושלוש שנים
חולה. ואיבדתי את כל מה שקיוויתי לו. וגזר האל שנכנסתי
אל אלמחלה ונפגשתי עם בן סברא, שהם היום מחותניי, כדי לקחת
את דעתו במחלתי. שוחחנו בעניין אישה זו, והייתה הפרנסה
גזורה עליי, ונשאתי אותה מכמה טעמים: אחד מהם — היותם בעלי
סתרה (כבוד וחשיבות) והדר וידיעה ברפואה. והשני — קיוויתי שיגדל בני ולא
אזדקק לאנשים. והשלישי — היותי כבר למדתי אצלו את כל אשר יכולתי
מחכמתו, כי קשה עליי מדע זה מחמת הזקנה ועול הבית והמלכות (מסים).
והאנשים סברו שנותרה עמי יתרה (מהוני), והזמן הרי כבר אכל אותי ואת מה
שהיה בידי. ותפסה אותה חרטה, והתחילה לפנות מן הבית פריט אחר
פריט, עד שרוקנה את הבית — וסכום הכל היה מאה וחמישים דינר.
וכאשר תבעתי ממנה להשיב, אמרתי לה: "ותרי על מוחרך (כתובה מאוחרת)". סירבה, והוא
עשרים דינר. כעסתי, והוצאתי את בני מאצלם והחזרתיו למשפחתו,
והתרחקתי מהם למשך שנתיים במניית ג'מר ובאלכסנדריה ובבחירה.
ונגזר שהסיע אותי מישהו אל אביאר. והשיח' היה כבר שלח אליי
את אבו אלהיג'א אלסמין בקרבת
שוליים ימניים של צד א
אלי, שישלח לי את הכנסתו. היה בידי פתוא (חוות דעת הלכתית) מן הרַיִּיס רבי משה, שהיא בעלת המרדות ואינני חייב לה
דבר. בהיעדרי היא ילדה לי תינוקת, וזו גדלה והיא גמלה אותה בעודי נעדר. חזרתי אל אלמחלה והתדיינו בבית דין,
והסיפור יארך יתר על המידה. בסופו של דבר היא החזירה את כל כלי הבית ואני החזרתי את הבן. בין כה וכה הוצאתי מכיסי,
ממה שהיה מזומן לי, 15 דינר. הם עשו זאת כדי להרגיע את לבי לימים מועטים, אך שבו והוציאו פריט אחר פריט ומכרו אותם.
צד ב
חיי הורעו עוד יותר. היא התנשאה עלי בזכות הבן הזה שלי והתינוקת
שאני מפרנס, בנוסף למס הגולגולת שהיה עלי לשלם, ופרנסתי באלמחלה התמעטה.
נצטער לבי (מילולית: נעצר חזי) כאשר התהפכו עלי חיי עם הנשים. שכן הייתי רואה אישה (מילולית: בית) שאין לה שווה
כלל, ואילו אישה כזו אינה ראויה לא לידיד ולא לאויב.
הכנסתי את הקטן לכֻּתַּאב (בית ספר יסודי), משום שהוא היום בן שבע שנים, ואין לי
חומש. משום כך שביקשתי ממך, אם יש אצלך משהו
מימי המנוח ז"ל, שיוכל להראות את חיבתו אצלך — מסור אותו במתנה לאבו אלחסן (בנו של הכותב). שכן הוא כבנך שלך, עד שהוא
מבקש אותך ממני בכל עת ואומר לי: אדוני, הראה לי את דודי! ולא ידעתי אני
את התירוץ מהו, עד שנפגש עמי אבו אלסרור וסיפר לי מה קרה
לך מן השייך יחיי, יזכר במעשיו הרעים, בעניין הדין ה
אשר את כוחו כולנו מכירים. הצטערתי מאוד, שכן כאשר מתגלה משהו על אחד מאיתנו,
וביחוד עליך, לה' יתעלה שיענישו ולא יבישנו בשמו הרע.
נוסף על מה שאירע. ומה שאירע לך ממנו לא ייגרם לו נזק, אלא היית נכנס
עמו אל שר הצבא, שאחר יעניש אותו! ועתה, דודי, אין לי
שום כאב שהיית רוצה לראותו, יותר מן המעשה הזה. ואני
עם האנשים הללו (בני משפחת אבן סברה) בפחד ורעדה, כי אני רוצה לגדלו, וכיצד יעזור לי האל
להיחלץ מהם? כי הם הזקינו אותי בטרם עת! וכיצד השלכתי
את עצמי כמו גמל, ולא מיהרתי אל פסטאט להשיג בה את מבוקשי,
...
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, unpublished editions., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.