מכתב שכתב רופא, ככל הנראה בשם אבו אלבקאא', מנקודה מחוץ לבירה אל חתנו (?) אבו עמראן, כפי הנראה בפוסטאט

תיאור

מכתב שכתב רופא, ככל הנראה בשם אבו אלבקאא', מנקודה מחוץ לבירה אל חתנו (?) אבו עמראן, כפי הנראה בפוסטאט, שאיתו התגורר תחת קורת גג אחת (?). הכותב מתלונן שרופא נוצרי הורס את פרנסתו, וכותב עליו: "הוא מתנהג כמו שרלטן." המכתב נוגע גם בכמה עניינים מסחריים קטנים. הוא נפתח בשני ציטוטים מקראיים: בשורה 2 מובא משלי ג', כ"ו, ובשורה 3 דברים ז', ט"ו. לפי גויטיין, הכותב מביע מרירות על היעדר מכתבים מן הנמען ("הזאת חמה? מדוע איבה גדולה זו?"), ומיד מציע לו בעצמו תירוץ אפשרי: הוא מודה שהוא עצמו מוטרד מאוד בשל מחלת עיניו, ודאגתו גברה כשהשליח רחמאן בן חידרה חזר בלי בשורה. "מי שנעדר, מדמיין את הגרוע ביותר... הלוואי שגברת הבית [רעייתי] הייתה עמך. היא במצב האיום ביותר, צמה ובוכה יומם ולילה." לאחר שהוא מתאר את השרלטנות של הרופא הנוצרי החדש, הוא מבקש מן הנמען לברר אם ראשי הרופאים בפוסטאט יעשו בעניין דבר: "לך אל אלשיח' אלסדיד אלטביב... כדי שיאמר לאדוננו עלם אלדין, שלא יסכים לזה, שכן הוא מתנגד למטרותיהם (של השרלטנים?). אם תשמע דבר מה מאדוננו עלם אלדין, כתוב אלי." לאחר מכן, כפי הנראה במעבר לעניין תבואה שטרם "שוחררה" (שכבר הוזכר במכתב מוקדם יותר): "השופט ג'לאל אלדין, מנהל הדיוואן (צאחב אלדיואן), הגיע וראה את המצב במו עיניו. הסברתי לו את העניין, וגם אלפקיה אלמדרס נפגש עמו בעניין זה. הוא רצה לשחרר את התבואה, אך נאלץ לצאת לדרך במפתיע. ייתן ה' שהסוף יהיה טוב." אם סלימאן שולחת דרישת שלום ונזיפות. הכותב שולח דרישת שלום לסת מסך ושואל על בתה ועל ר' מנחם. גויטיין אינו מסביר מדוע הוא מזהה את הנמען כחתנו של הכותב, ומתי או היכן היה עשוי להתגורר עמו. ייתכן בהחלט שמדובר בבנו ממש, בפרט לאור תיאור שברון לבה של האם על מחלת הנמען.